תוכנית "Family Profile" שפותחה על ידי המכון הישראלי "עם הזיכרון" מזהה את הסוג הדומיננטי של "אישיות משפחתית" באמצעות ניתוח סטטיסטי. כלומר, היא מאפשרת לזהות "אישיות משפחתית" מותנית, שתכונותיה מועברות באופן עקבי לצאצאים ומתבטאות במספר נטיות או כישרונות, מה שבסופו של דבר מוביל את האדם להישגים והצלחות בתחום זה או אחר.
בדרך כלל ניתן לזהות דפוסים מסוימים של המשפחה היהודית הזו, שאליה שייך האדם, לאורך תקופה של לפחות מאתיים שנה. כך, בסבירות כזו או אחרת, אנחנו יכולים לא רק להעמיק בהיסטוריה של המשפחה ולבנות את הפרופיל שלה, אלא גם להניח את המאפיינים הכלליים העיקריים של חבריה.
Family Profile, תוך שימוש בנתונים סטטיסטיים ובהתבסס על התיאוריה של ג'ון ל. הולנד, מתייחס לסוג האישיות הדומיננטי כשילוב של מספר סוגים בסיסיים. זה מאפשר לזהות באמצעות Family Profile מספר פרמטרים בסיסיים טיפוסיים של האישיות, החל ממקצועיים וחברתיים ועד פסיכולוגיים ואינטלקטואליים.
על פי התיאוריה המקובלת שפיתח ג'ון ל. הולנד, המקצוע הוא אחד הביטויים הבולטים ביותר של סוג האישיות. לפיכך, הגיוני שסוג האישיות קובע במידה רבה את המקצוע. על פי טענה זו, בידיעת מקצועו של אדם אנו יכולים להניח לאיזה סוג אישיות הוא שייך. במסגרת תיאוריה זו, סוג האישיות מתואר כשילוב של שישה סוגים בסיסיים: Realistic, Intellectual, Artistic, Social, Enterprising ו-Conventional.
סוגי האישיות במקרה זה יכולים להיות מאופיינים על ידי הפרמטרים הבאים: תחום הפעילות המועדף, יחסים חברתיים וסביבה מקצועית, ההיבט הפסיכולוגי של האישיות, יכולות ותכונות אישיות, סוג החשיבה, סוג האינטליגנציה, הסביבה המועדפת ומקומות עבודה אפשריים, ולפעמים גם תחביבים טיפוסיים.
המכון הישראלי "עם הזיכרון" ערך מספר מחקרים סטטיסטיים מעניינים, שהמסקנות מהם (בהתבסס על התיאוריה של ג'ון ל. הולנד) הובילו בהמשך ליצירת תוכנית Family Profile.
המחקר הראשון מבין אלה "Occupational structure of bearers of Jewish rabbinical, occupational and generic surnames" — מחקר סטטיסטי של המבנה המקצועי של כמה אשכולות משפחתיים — הציב לעצמו את המטרה: לגלות האם ההבדל במיומנויות המקצועיות של האבות משתקף בצאצאיהם. אם האב של האדם היה רב או בעל מלאכה, כיצד זה ישפיע על הנטיות המקצועיות של אותו אדם? קורלציות כאלה או אחרות בין מקצועות האבות והצאצאים צריכות כמובן להיות קיימות פשוט בגלל עצם המושג של תורשה. אבל עד כמה חזקות קורלציות אלה לאחר מאות שנים ומה המבנה שלהן? אם נסתכל על אלף צאצאים של רבנים ואלף צאצאים של בעלי מלאכה שחיו לפני מאות שנים – האם הם, לאחר כל כך הרבה שנים, לא יהיו שונים זה מזה בהעדפות המקצועיות שלהם? בתורם, האם הם לא יהיו שונים מיהודים שאבותיהם לא השתייכו לשתי הקטגוריות הללו?
המשימה שהוצבה הייתה בתחום הסטטיסטיקה וכתוצאה מכך קיבלה תשובה די ברורה. התשובה הייתה המסקנה שההעדפות המקצועיות של צאצאי רבנים, בעלי מלאכה ויהודים שאינם שייכים לאף אחת מהקטגוריות הללו, שונות באופן ספציפי מאוד ובעל משמעות סטטיסטית.
מחקר סטטיסטי זה [1] נערך על 9,386 אנשים. נעשה שימוש במסד נתונים המורכב מ-858 ו-1,057 חברים בשתי הקבוצות הראשונות (בהתאמה שמות משפחה רבניים ומקצועיים) ו-7,471 שמות משפחה יהודיים כלליים. הסטטיסטיקה של מסד הנתונים תאמה את הסטטיסטיקה של אנשים שנבחרו באקראי מהקבוצות הנבדקות.
הגדרת סוגי המקצועות הותאמה לסיווג התקני הבינלאומי של עיסוקים. התברר כי קיים הבדל בעל משמעות סטטיסטית במבנה המקצועי של שלוש הקבוצות (שאינו מוסבר על ידי שגיאה סטטיסטית). ניתנה הערכה כמותית לגודל ההבדל הזה. נבחנו ההשלכות על הניידות הבין-דורית.
המחקר השני שנערך — "Statistics of clan component of intergenerational professional proactivity, unpublished" — "סטטיסטיקה של המרכיב המשפחתי בפעילות מקצועית בין-דורית".
שמנו לב שבמשפחה אחת, כאשר בוחנים את עץ המשפחה המלא, יותר מחמישים אחוז מהדור הנוכחי של חבריה הם יזמים ולא עובדים שכירים. לשם השוואה, בישראל, "ארץ הסטארט-אפים", עם פעילות עסקית גבוהה במיוחד של האוכלוסייה, יזמים מהווים, לפי נתוני המוסד לביטוח לאומי, רק כשבעה אחוזים. הוחלט לחקור את ההיסטוריה של המשפחה הזו, כדי לבדוק עד כמה תכונה זו היא תורשתית ומאפיינת גם דורות אחרים של המשפחה, או שמא זו פשוט מקריות בדור הנוכחי.
התגלה כי המשפחה, שהתחילה ממשפחה אחת שחיה לפני קצת יותר ממאתיים שנה, התרחבה במהירות יחסית. החל מסוף המאה התשע-עשרה, כל דור מנה מאות אנשים. עד אז, רבים מהאנשים האלה כבר איבדו כל קשר ביניהם ולעתים קרובות חיו במדינות שונות. ניתן היה לחשוב שלאנשים אלה יש מאפיינים אופייניים שונים. אולם המציאות התבררה כמעט שונה. גילינו שענפים שונים ובלתי קשורים של המשפחה הזו מולידים אנשים יוזמים במיוחד, כך שבכל אחד מהענפים אחוז היזמים או האנשים היוזמים במיוחד, שיש להם עסק משלהם בתחום זה או אחר, הוא בערך זהה.
נחקרו חמישה דורות של המשפחה, שמספר החברים בהם הגיע למאות אנשים, מה שאפשר להשתמש בשיטות סטטיסטיות קפדניות להוכחת דמיון אופייני כזה בין הדורות. התברר כי תכונות כמו יוזמה ויזמות מועברות במידה רבה באופן יציב במשפחות לאורך דורות רבים [2].
המחקר השלישי — "Statistical analysis of differentiation of information array of family data by field of activity, unpublished" — "ניתוח סטטיסטי של דיפרנציאציה של מערך מידע משפחתי לפי תחומי פעילות".
אם פותחים כל אנציקלופדיה יהודית, ניתן לראות שנושאי שמות משפחה נפוצים שונים מאוד זה מזה. לדוגמה, בין נושאי שם משפחה אחד (לנוחות, נקראים להלן נציגי משפחה אחת, למרות שביניהם יש גם בעלי שם משפחה זהה אפשריים, מה שלא קורה לעתים קרובות במשפחות יהודיות בגלל התנאים הספציפיים של מתן שמות משפחה ליהודים) אנו רואים הרבה מוזיקאים ומעט סופרים, ובין נושאי שם אחר – להיפך. מכיוון שאנחנו מדברים על עשרות-מאות נציגים של שמות המשפחה הללו, תצפית זו נראית לא מקרית, ואומרת לנו שמשפחות שונות מבטאות את עצמן בחברה בצורה שונה. משפחות מסוימות מבטאות את עצמן באופן דומיננטי באמנות, אחרות במדע, שלישיות בטכנולוגיה וכו' (אנחנו משווים רק מספרים יחסיים של אנשים העוסקים באמנות ובמדע במשפחות אלה). עם זאת, בעוד שניתן לעשות תצפית כזו גם בעין בלתי מזוינת, "עם הזיכרון" הציב לעצמו משימה – האם על בסיס תצפיות אלה ניתן להוכיח שנושאי שמות משפחה שונים נבדלים אובייקטיבית זה מזה, ולכן, על בסיס האמור לעיל, אנו יכולים לדבר על נטיות או כישרונות של משפחה זו או אחרת?
ושוב פנינו לסטטיסטיקה, שבה כבר נבחנו משימות מסוג זה. אם, כפי שחושבים לעיתים קרובות, שם משפחה הוא לא יותר משם משפחה, אזי לכל שני סוגים של מדענים, אנשי אמנות ותחומים אחרים צריכים להיות נוכחים בסבירות פחות או יותר שווה. ניתן לבדוק את ההשערה האפסית הזו, כפי שהיא מכונה במחקרים כאלה, בעזרת נתונים אמפיריים, שבמקרה שלנו הם מספר הנציגים הבולטים ביותר של סוגים שונים בשש אנציקלופדיות בארבע שפות (עברית, אנגלית, גרמנית, רוסית).
לאחר שביצענו את בדיקת ההשערה האפסית באמצעות מבחנים מתאימים, הידועים כמבחני קולמוגורוב-סמירנוב, הצלחנו להוכיח שההבדל בכישרונות של נציגי שמות משפחה שונים הוא אובייקטיבי וההבדל בפרופורציות של נציגי סוגים שונים באנציקלופדיות לא יכול להיות מיוחס לצירוף מקרים אקראי. במילים אחרות, השתכנענו ששמות משפחה, שבדרך כלל נראים לנו כצירופי מקרים אקראיים, משקפים את יכולותיהם של נציגי סוגים אלה. [3]
ולבסוף, המחקר הרביעי שנערך על ידי המכון, "על תיאוריית המטה-קלנים" — "לתיאוריה של מטה-קלנים".
במחקר זה, שנערך במשך שמונה שנים, נקבעו הדפוסים הבאים:
למרות משך הזמן של המרחב הזמני של סוגים עד תשע מאות חמישים שנה; למרות המרחק הגיאוגרפי בין ענפי המשפחה (כלומר מגוריהם המבודד במשך לא פחות מ-100-150 שנה, לא רק במדינות שונות אלא גם ביבשות שונות בהיעדר מוחלט של קשר ביניהם); למרות המרחק המשפחתי בין חברי המשפחה ב-10, 25, 38 דורות והיעדר מוחלט של מידע על חברי משפחה אחרים — תכונות דומיננטיות של הסוג (מטה-קלן) מועברות בצורה יציבה.
במהלך המחקרים נקבעו מספר תכונות דומיננטיות של הסוג (מטה-קלן), שלא השתנו לפחות כמעט 10 מאות השנים האחרונות של קיום משפחות אלה ונצפו בכל סוגי המשפחות שנחקרו ללא יוצא מן הכלל. [4]
לכן, לסיכום כל האמור לעיל, אנו יכולים להניח ש:
- העדפות מקצועיות (מיומנויות, במובן הרחב של המילה) של אבות מתואמות עם בחירת תחום הפעילות של צאצאיהם, עד 8-10 דורות ויותר.
- קיימות נטיות מקצועיות המועברות מדור לדור, המאוגדות באשכולות של שמות משפחה שונים (סוגים).
- קיימות תכונות דומיננטיות יציבות של הסוג ללא קשר לזמן ולמרחק המשפחתי של חברי הקלן.
- קיים דפוס התנהגות יציב של הסוג ותכונות מאפיינות עיקריות של נציגי קלן זה או אחר.
ובכן, בהתבסס על דרך זו של חקר הופעת דפוסים בהיסטוריה של הסוג והגדרת תכונות דומיננטיות של הסוג אצל נציגיו, שכינינו באופן מותנה גנאסופיה (מהיוונית גנוס, גנאה — סוג, משפחה וסופיה — חוכמה) ניתן לעבור לתוצאות הבאות של מחקרים אלה.
בעזרת המידע הזמין לנו על הסוג או שם המשפחה (שכפי שמוצג לעיל, לעיתים קרובות הם מושגים דומים), ובפרט, זמן היווצרותו ומשך קיומו, אירועים במקומות מגורים, ופעילות מקצועית אנו יכולים לבנות פרופיל משפחתי של סוג זה או אחר ונציגיו.
לסיכום כל האמור ובהתבסס (לפי John L. Holland) על נטיות מקצועיות של אדם (ובמקרה זה קבוצה שלמה של יחידים בעיקר קרובים) אנו יכולים, כפי שצוין לעיל, לקבוע את סוג האישיות שלו. מה שנותן לנו, בתורו, אפשרות מסוימת למידול או חיזוי מותנה של נטיותיו, יכולותיו והעדפותיו.
ביבליוגרפיה קצרה:
John Lewis Holland
Holland, J. L. (1996). חקר קריירות עם טיפולוגיה: מה למדנו וכיוונים חדשים. פסיכולוג אמריקאי, 51
Holland, J. L. (1997). בחירת מקצוע: תיאוריה של אישיות מקצועית וסביבות עבודה (מהדורה שלישית). אודסה, FL: משאבי הערכה פסיכולוגיים, בע"מ
Holland, J. L. (1958). שאלון אישיות המשתמש בכותרות מקצועיות. כתב עת לפסיכולוגיה יישומית, 42, 336-332.
Holland, J. L. (1959). תיאוריה של בחירת מקצוע. כתב עת לפסיכולוגיה ייעוצית, 6, 35-45.
Holland, J. L. (1974). הדרכה מקצועית לכולם. חוקר חינוכי, 3 (1), 9-15.
Holland, J. L., Holland, J. (1999). מדוע שאלוני עניין הם גם שאלוני אישיות. ב-M. Savickas, A. Spokane (עורכים), תחומי עניין מקצועיים: משמעות, מדידה ושימוש בייעוץ (עמודים 87-102). פאלו אלטו, CA: Davies-Black.
Edward de Bono
De Bono, Edward. השימוש בחשיבה צדדית. פינגווין, 1971.
De Bono, Edward, and Efrem Zimbalist. חשיבה צדדית. לונדון: פינגווין, 1970.
Bruner, Jerome Seymour, and George Allen Austin
Bruner, Jerome Seymour, and George Allen Austin. מחקר על חשיבה. מוציאים לאור של עסקאות, 1986.
Joy Paul Guilford
Guilford, J. P. (1950) יצירתיות, פסיכולוג אמריקאי, כרך 5
Guilford, J. P. (1967). טבע האינטליגנציה האנושית.
Guilford, J. P. Hoepfner, R. (1971). ניתוח האינטליגנציה.
Ellis Paul Torrance
Torrance, Ellis Paul. חשיבה יצירתית בפעולה ותנועה: מדריך ניהול, ניקוד ונורמות. המחלקה לפסיכולוגיה חינוכית, אוניברסיטת ג'ורג'יה, 1975.
Rubenson, Daniel L., and Mark A. Runco.
"הגישה הפסיכואקונומית ליצירתיות." רעיונות חדשים בפסיכולוגיה 10.2 (1992).
Howard Gardner
Gardner, Howard. אינטליגנציות מרובות. כרך. 5. מרכז מינסוטה לחינוך אמנותי, 1992.
Gardner, Howard E. אינטליגנציה ממוסגרת מחדש: אינטליגנציות מרובות למאה ה-21. Hachette UK, 2000.
Mayer, J.D., Salovey, P.
Mayer, J.D., Salovey, P. (1997). מהי אינטליגנציה רגשית? ב-P. Salovey, D. Sluyter (עורכים), התפתחות רגשית ואינטליגנציה רגשית: השלכות על מחנכים (עמודים 3–31). ניו יורק: ספרי בסיס.
Matthews, Gerald, Moshe Zeidner, and Richard D. Roberts.
Matthews, Gerald, Moshe Zeidner, and Richard D. Roberts. אינטליגנציה רגשית: מדע ומיתוס. הוצאת MIT, 2004.
Reuven Bar-On
פיתוח מושג של רווחה פסיכולוגית. / עבודת דוקטורט.
מודל בר-און של אינטליגנציה רגשית-חברתית (esi) Reuven Bar-On אוניברסיטת טקסס Medical Branch
Luria, Alexander Romanovich
Luria, Alexander Romanovich. טבע הקונפליקטים האנושיים — או רגש, קונפליקט ורצון: מחקר אובייקטיבי של אי-ארגון ושליטה בהתנהגות אנושית. ניו יורק: Liveright Publishers, 1932.
Rudolf Arnheim
1954/1974: אמנות ותפיסה חזותית: פסיכולוגיה של העין היצירתית. ברקלי ולוס אנג'לס: הוצאת אוניברסיטת קליפורניה
1969: חשיבה חזותית. ברקלי: הוצאת אוניברסיטת קליפורניה.
Bloom, Benjamin S
Bloom, Benjamin S. טקסונומיה של מטרות חינוכיות (1956). פורסם על ידי Allyn and Bacon, Boston, MA. זכויות יוצרים (c) 1984 על ידי Pearson Education.
Anderson L. W. and Krathwohl D. R
Anderson L.W. and Krathwohl D.R., et al (עורכים) טקסונומיה ללמידה, הוראה והערכה: תיקון של טקסונומיה של מטרות חינוכיות של בלום. ניו יורק: Longman, 2001.
Sobchik, L. N.
Sobchik, L. N. "פסיכולוגיה של אינדיבידואליות." תיאוריה ופרקטיקה של פסיכודיאגנוסטיקה. סנט פטרסבורג: דיבור 624 (2003).
Leonhard Karl
Leonhard Karl Akzentuierte Persönlichkeiten. — ברלין, 1976
[1] Vidgop, A. J., Norton, N., Rosenberg, N., Haguel-Spitzberg, M., and Fouxon, I., 2020.
מבנה מקצועי של נושאי שמות משפחה רבניים, מקצועיים וגנטיים יהודיים. F1000Research, 9.
[2] Vidgop, A. J., Norton, N., Haguel-Spitzberg, M. and Fouxon, I., 2022.
סטטיסטיקה של רכיב קלן של פרואקטיביות מקצועית בין-דורית, לא פורסם.
[3] Vidgop, A. J., Norton, N., Rosenberg, N., Haguel-Spitzberg, M. and Fouxon, I.,2022.
ניתוח סטטיסטי של בידול מערך מידע של נתוני משפחה לפי תחום פעילות, לא פורסם.
[4] Vidgop, A. J. and Haguel-Spitzberg, M.
על תיאוריית המטה-קלנים: מחקר רב-תחומי, Szondiana 37, כתב עת לניתוח גורל ותרומות לפסיכולוגיה מעמיקה, ציריך, 12 (2018).