גנטיקה של הון

איך להפוך למיליארדר? הביטו באבות אבותיכם

הקדמה

מספר עובדות שנקבעו במחקרים מדעיים בשנים האחרונות מצביעות על כך שמאפיינים מסוימים של נציגי אותן משפחות (שבטים) יכולים להישמר לאורך תקופות ארוכות באופן חריג, לעתים עד תשע מאות שנים.

עובדות אלה, כאשר הן מתקבלות ומסודרות, עשויות לגרום לנו לשקול מחדש את השקפתנו על מבנה האישיות, תוך מעקב אחר שורשי התנהגותנו לעומק המאות, אל אבות אבותינו שחיו לפני מאות שנים.

עם זאת, תצפיות אלה עדיין לא הגיעו לקהל הרחב, ופורסמו כסנסציות בודדות. הדוגמה המוצעת להלן היא מסדרת ניסיונות לגבש השקפה אחידה על השפעת התורשה על התנהגות האדם בחברה. נציין מיד כי הדפוס הנדון של העברת מאפייני אישיות בין דורות הוא מורכב ביותר. הוא בהחלט לא מצטמצם להעברת מאפיינים מהורים לילדים.

נציין כי למרות שהתוצאות עליהן נדבר שייכות לתחום המדע המרכזי (mainstream), עדיין קיימות סתירות מסוימות בין עבודותיהן של קבוצות מחקר שונות. הסתירות אינן נוגעות לחומר העובדתי, שהוא נושא הדוגמה הזו, אלא לפרשנות שלו. כתוצאה מכך, קבוצות שונות מגיעות לערכים מספריים שונים של מה שמכונה מקדם הניידות. בלי להיכנס לפרטים, שנעסוק בהם מאוחר יותר, מקדם זה אומר לנו עד כמה המבנה של כל דור הבא דומה למבנה של הדור הקודם. אם המקדם נמוך, אז הדור הבא הוא כמעט חזרה על הקודם: אנשים עשירים הם ילדים של הורים עשירים, אנשים משכילים הם ילדים של הורים משכילים וכו'.

ולהיפך – אם מקדם הניידות גבוה, מה שנחשב למדד של חברה משגשגת, אז הסיכוי לקבל השכלה או להתעשר אינו תלוי בהשכלה או ברווחה של ההורים, אלא בכישרונות האישיים. עם זאת, נראה כי מקדם זה, שהוא כלי סטנדרטי לבחינת קורלציות בין דורות, למעשה אינו מספק תיאור הולם של דפוסי העברת תכונות אנושיות לאורך דורות רבים של משפחה אחת.

מטרתנו בדוגמה המוצגת היא להציג את הסימנים שהתגלו עד כה לקיומם של מאפיינים משותפים בקרב אנשים שמוצאם מאב קדמון אחד, במשך מאות שנים. הבחינה נעשית מנקודת מבט פנומנולוגית, כלומר על ידי בחינת עדויות היסטוריות תיעודיות על נציגי שבט אחד. הסקירה המוצעת להלן מוגבלת, כמובן, למידע שבידי המחברים.

המחקר

יהיה נכון לומר שהידע שלנו כיום על תורשה בחברה האנושית מוגבל. אנחנו בקושי מבינים איזו מידה של דמיון ניתן לצפות בין צאצאים של אב קדמון משותף שחי לפני 100 או 150 שנה (כמעט כל המחקרים המודרניים מוגבלים לשלושה דורות של משפחה אחת). בה בעת, למשל, כאשר מסתכלים על עץ משפחה די טיפוסי של שבט יהודי אחד, אנו רואים כשישים נינים בוגרים של אדם שנולד בשנת 1862. לכמות כזו של אנשים כבר ניתן, אם כי בגסות רבה, ליישם שיטות סטטיסטיות.

אם הסבא הגדול היה איש עסקים, אז אנחנו יכולים להניח שבין 60 האנשים האלה יהיו יותר אנשים עם חוש עסקי מהרגיל. עם זאת, האם זה כך ועד כמה יותר – לא ידוע. במקביל, ברור שרוב האנשים לא היו מייחסים חשיבות רבה לעובדה שיש להם אב קדמון משותף מלפני 150 שנה. אולם, זה לא אומר שחשיבות כזו לא קיימת.

דעה די נפוצה היא שערבוב הגנים של ההורים בילד כבר אחרי מספר קטן של דורות משאיר באינדיבידואל רק כמות קטנה של גנים מהאב הקדמון. זה היה כך אם בחירת בן הזוג הייתה אקראית. המצב היה דומה לערבוב נוזלים בצבעים שונים. נניח שאנחנו מתחילים עם צבע כחול, המסמל את תכונות האב הקדמון, ומערבבים אותו עם צבע אחר אקראי, המסמל את תכונות בן הזוג. כתוצאה מערבוב כזה אנחנו עדיין יכולים להבחין בנוכחות הצבע הכחול. אולם, בערבוב נוסף, המתאים למעבר לדור השני של צאצאים, זה כבר נעשה קשה.

אחרי מספר ערבובים-דורות כאלה, צבע התערובת נראה אקראי, מה שמתאים להיעדר סימנים שהועברו מאב קדמון רחוק.

עם זאת, בטיעון המוצג יש הנחה חזקה ושגויה שבן הזוג נבחר באופן אקראי. למעשה, בן הזוג כנראה מתאים לנו בצורה מאוד מורכבת, הן מבחינה גנוטיפית (בזכות תגובות לא מודעות) והן מבחינה פנוטיפית (למשל, מעמד חברתי דומה, בהנחה שמאפיין זה נכלל בהגדרת הפנוטיפ). התאמה לא אקראית ומורכבת זו של בני זוג יכולה להוביל לשימור מאפיינים שונים, שיכולים לחזור גם אחרי מספר דורות (כפי שהדגיש פעם בעבודותיו ד"ר ליאופולד סונדי).

המבנה שמתאר היסטורית את הקשרים המשפחתיים של בני אותו שבט הוא עץ המשפחה. החוקיות בהעברת מאפיינים של בני השבט היא סטטיסטית ולעתים קרובות נעשית ניכרת רק בעצים המונים דורות רבים ומאות פרטים. היסטוריות בנות מאות שנים של שבטים מאפשרות הן לראות העברה אפשרית של תכונות דרך מספר דורות והן לבצע ניתוח סטטיסטי של בני השבט.

החלוץ בהשוואה שיטתית של מאפיינים אישיים של מאות פרטים השייכים לשבט אחד הוא המכון הישראלי ""עם הזיכרון"". לאחר חקירת 63 שבטים יהודיים ומידע על כ-6000 אנשים, המכון גילה שתכונות של נציגי שבטים שונים שונות ונשמרות לאורך מאות שנים. במילים אחרות, השבטים מתקיימים זה לצד זה, מתחברים ביניהם, ובכל זאת שומרים על זהותם. נספר בפירוט על דוגמה אחת ממחקרים אלה, שמעוררת מחשבה בין היתר גם "על חופש הבחירה" במובנו המקובל. הסיפור שלנו יעקוב אחר הרצף ההיסטורי של התפתחות המחקר.

עבור שבט יהודי אחד, די מפורסם, התגלה כי במשך 350 שנות ההיסטוריה שלו הופיעו בו שלוש פעמים אנשים שמקובל לכנות באנגלית ""מיליארדרים שעשו את עצמם" (self-made billionaires)". אנשים אלה, שנולדו במשפחות בעלות הכנסה ממוצעת, הצליחו ליצור אימפריות פיננסיות ענקיות. האב הקדמון המשותף של משפחות אלה יצר פעם אימפריה פיננסית בתנאים קשים ביותר והפך לאחד האנשים העשירים ביותר במדינה בה חי. שלושת האנשים האלה, שעשו קריירה מסחררת ודומה במידת מה, היו קרובי משפחה רחוקים מאוד, מופרדים על ידי דורות רבים של קיום השבט. נדגיש שאנחנו מדברים דווקא על מיליארדרים, כלומר על תופעות יוצאות דופן.

את מה שסופר לעיל ניתן היה לחשוב לצירוף מקרים. אולם, לאחר בחינת בני אותו שבט, שכתבו את שם משפחתם בצורה מעט שונה, התגלתה תמונה זהה לחלוטין. בענף אחד, ילדיו של סוחר סדקית פשוט הופכים למגנטי פיננסים. בשני אחרים, שנולדו כבר במשפחות לא עניות, הבנים הצליחו ליצור הון עצום, שעלה בהרבה על מה שהתחילו איתו. ובכן, במשך 4 מאות שנה, צאצאיו של אדם אחד הפגינו לא פחות מ-6 פעמים את היכולת ליצור ארגונים פיננסיים גדולים ביותר. אנשים אלה החלו את הקריירה שלהם או בעוני, או עם הכנסה מוגבלת, או בעסק מתפקד היטב אך לא יוצא דופן.

למרות שההנחה על יכולת ייחודית מסוימת של בני השבט מתבקשת, קשה להוכיח אותה באופן מחמיר בשיטות סטטיסטיות. החוקרים של ""עם הזיכרון"", בהתבסס על הניסיון עם שבטים רבים אחרים, העלו השערה זו כהיפותזה. והיפותזה זו, למרות חריגותה ולמרות שהיא מדברת על אירועים נדירים ביותר, אושרה בהצלחה על ידי מידע שהתקבל מאז פרסומה. בנם של בעלי מאפייה לא עשירים, נציג של אותו שבט, שפעם הלך מבית לבית ומכר אנציקלופדיות, יצר לבדו הון של כ-4 מיליארד דולר. אבל זה לא הכל. במדינה אחרת, בערך באותו זמן, נציג של אותו שבט, שנולד במשפחה רגילה עם הכנסה ממוצעת, יצר אימפריה פיננסית וגם הפך למיליארדר.

כיום, רשימת המיליארדרים של פורבס כוללת חמישה צאצאים של אדם אחד שחי לפני כ-400 שנה. אנשים אלה הם נציגים של ארבעה ענפים של אותה משפחה, שאינם מודעים לקרבת המשפחה ביניהם. הם פעלו בנפרד, אך הישגיהם הם בו-זמנית יוצאי דופן לחלוטין ודומים זה לזה. בנוסף, בעבודה על הרשימה, גילינו שמיליארדר נוסף גם שייך למשפחה זו (אך מצד האם). אנו חושבים שהקורא ניחש שגם כאן, הון של יותר ממיליארד נוצר כמעט מאפס. (כמובן שהיה מעניין לבחון את העברת היכולת גם שלא בקו הגברי. אולם זה חורג ממסגרת המשימה שלנו בעבודה זו, המוגבלת לבחינת הקורלציות של שמות משפחה ברשימות המיליארדרים.)

יתר על כן, קיימת עוד משפחה אחת מאותו שבט, שבבעלותה הון מצטבר של יותר ממיליארד. (היא אינה נכללת ברשימת פורבס זו, שמדברת רק על יחידים עם הון של מיליארד.) מעניין שגם ההון של משפחה זו נירש מנציג השבט שהיה תחילה מהגר עני.

ובכן, בסך הכל במהלך קיומו, השבט נתן לעולם לפחות תשעה נציגים שהשיגו הצלחה פיננסית יוצאת דופן, שהרוב המכריע של האנשים אינו מצליח להשיג.

מאז פרסום המחקר שמדבר על כך שלחברי השבט יש יכולת ייחודית הנדרשת ליצירת אימפריות פיננסיות כמעט מאפס, התגלו עוד שני נציגים של השבט שהדגימו יכולת זו. שניהם נולדו בעוני. בסך הכל – אחד עשר!

ברור שמתבקשת ההנחה שמעין ""מטען"" שהיה קיים אצל מייסד השבט הזה, ממשיך לא רק להתקיים בצאצאיו, אלא גם להתממש בהצלחה. ואם כך, אותם צאצאים שכותבים עליהם שהשיגו הצלחה למרות הכל – למעשה, פשוט מימשו יכולת ייחודית לחלוטין שהוטמעה בהם גנטית. ההחלטות שקיבלו אנשים אלה בשלבים שונים של חייהם, שנראות כהתגלמות של איך ניתן ""לצאת מהבוץ לארמון"" על ידי בחירות נכונות עקביות – היו במידה מסוימת מוכתבות מראש.

ההנחה שהועלתה לעיל נראית יותר מסבירה. ובכן, מספר המיליארדרים היחידים, וכן המשפחות העשירות שהונן הכולל עולה על מיליארד, עומד כיום בעולם על כ-2500. ביניהם חמישה ענפים בלתי קשורים של שבט אחד. זה נראה כמעט בלתי אפשרי. ניתן לחשב את ההסתברות של צירוף מקרים כזה ולראות עד כמה היא קטנה.

נתאר את החישוב שלנו בקצרה. ערכנו מחקר והרכבנו רשימה של 500 יהודים מיליארדרים או משפחות יהודיות מיליארדריות שאינם קשורים זה לזה. זוהי רשימה כמעט ממצה של כל הנציגים של קבוצת אוכלוסייה זו (משוער שהמספר המלא הוא בין 500 ל-550). הגבלנו את הבחינה ליהודים מכיוון שאנו יכולים להעריך את מספרם הכולל ולחשב את ההסתברויות המתאימות. כפי שכבר אמרנו, ברשימה זו השבט הנדון מופיע 5 פעמים. הנחנו שזה צירוף מקרים. כלומר, שההסתברות שאדם מסוים יהפוך למיליארדר אינה תלויה בשם משפחתו ושהעובדה ששם המשפחה מופיע ברשימה מספר פעמים היא מקרית. ראינו שלפי ההערכות השמרניות ביותר, ההסתברות לצירוף מקרים כזה היא פחות ממיליונית. יתר על כן, שמנו לב שברשימה שהרכבנו, נציגים של משפחות לא קשורות משבטים אחרים גם מופיעים לפעמים מספר פעמים. ואף על פי שלא היו יותר שבטים שהופיעו 5 פעמים, מספר שבטים הופיעו ברשימה 3 פעמים. חישבנו את ההסתברות לצירופי מקרים כאלה עבור כל אחד מהשבטים הללו. בכל מקרה, החישוב דורש ידיעה של המספר הכולל של ענפים לא קשורים של השבט. להערכה השתמשנו בניסיוננו של למעלה מ-20 שנה במחקרים גנאלוגיים.

גילינו שההסתברות הכוללת שכל צירופי המקרים של שמות משפחה ברשימת המיליארדרים נוצרו באקראי היא זניחה, בוודאות פחות ממיליארדית. במילים אחרות, ההסתברות של אדם להפוך למיליארדר תלויה בשם המשפחה. שם המשפחה במקרה זה הוא אינדיקציה לתורשה מסוימת, אם כי במקרים מסוימים, ייתכן שאנו מדברים על בעלי שם משפחה זהה במקרה וצירוף מקרים.

ובכן, ניתן לראות כמוכח שהכישרונות הקיימים באבות אבותינו, המרוחקים מאיתנו לא פחות, ולעתים קרובות הרבה יותר, מ-150 שנה, שומרים על משמעותם הרלוונטית עבורנו. יתר על כן, לחוקיות זו יש, כפי שראינו, גם כוח ניבוי. נאמר, לאדם מהשבט ש-5 נציגים שלו הפכו באופן עצמאי למיליארדרים, ניתן להמליץ לנסות לבנות אימפריה פיננסית, גם אם אין לכך, בשלב זה, שום תנאים מקדימים נראים לעין. השתייכות לשבט מדברת לא רק על הסבירות להצלחה, כשלעצמה, אלא גם על אסטרטגיית ההצלחה. זה מאפשר, באופן ציורי, ""להתייעץ עם אבות אבותינו"" על מה ואיך לעסוק. ההתייעצות מורכבת מחקר השבט וגילוי היכולות האופייניות שלו.