בהמשך לעבודה על תיאוריית מקור הגאונות, הטוענת כי כישרונות אינם מגיעים משום מקום, חקרו מומחי מכון ""עם הזיכרון"" את שושלות היוחסין של אמנים מפורסמים.

דאגלס – דנילביץ' מבלארוס

עבור מייקל דאגלס, יוני 2015 היה זמן של גילויים אישיים מרגשים. בישראל, בפגישה עם הנשיא לשעבר שמעון פרס ונתן שרנסקי, יו"ר הסוכנות היהודית, קיבל השחקן, הבמאי והמפיק האמריקאי מתנה יקרת ערך – עץ גנאלוגי של משפחתו. מומחי מכון ""עם הזיכרון"" הישראלי חקרו את היסטוריית משפחת דאגלס למעלה משלוש מאות שנה – עד שנת 1700, מצאו את מייסדי שושלת השחקנים הגדולה במזרח אירופה, ובעקבות שם המשפחה, הגיעו עד לנביא משבט יהודה.

כידוע, שמו האמיתי של אביו של מייקל, קירק דאגלס, הוא איסר דנילביץ' (איזי דנילוביץ'). הוא נולד בעיירה קטנה בשם אמסטרדם בפרברי ניו יורק, במשפחה יהודית לא אמידה. הוריו, הרשל דנילביץ' ובריינה דנילביץ' (לבית סנגלל) היגרו לארה"ב מהעיר צ'אוסי במחוז מוהילב לאחר נישואיהם בתחילת המאה ה-20.

""דנילביץ'"" שייך לשמות המשפחה היהודיים הנקראים ""פטרונימיים"", כלומר שמות שנוצרו משמות פרטיים גבריים. בדרך כלל, שם זה היה שמו של האב או הסב, אך הוא לא היה מקרי, אלא שם משפחתי – שם ""שושלתי"" שעבר מדור לדור. במסורות שונות, מנהגי קריאת שמות לילדים היו שונים במקצת, אך בכל המשפחות היהודיות היו שמות שהופיעו באופן קבוע, בתדירות מסוימת.

לפי צליל שם המשפחה ה ""פטרונימי"", ניתן לקבוע איזה שם במשפחה זו היה חלק מקבוצת השמות השושלתיים לאורך הדורות.

שם המשפחה דנילביץ' מקורו בשם הגברי התנ"כי דניאל, שבתרגום מעברית משמעותו ""אלוהים הוא שופטי"".  

בתנ"ך, דניאל הוא נביא שמוצאו ממשפחה מכובדת משבט יהודה. כאשר ירושלים נחרבה על ידי צבאות נבוכדנצר, דניאל נלקח לבבל יחד עם יהודים מכובדים אחרים. מאוחר יותר, בהיותו בחצר המלך הבבלי בלשאצר, הוא היחיד שהצליח לפענח את הכתובת המסתורית שנכתבה על ידי יד בלתי נראית על קיר האולם שבו המלך חגג עם מקורביו. עבור פירוש זה, דניאל זכה למתנות נדיבות ומונה לאחד משלושת השליטים המשותפים של הממלכה הבבלית.

נושא ידוע נוסף של שם זה מוזכר בתלמוד. זה היה רבי דניאל בר קטינא – חכם בבלי. רבי דניאל כונה ""צדיק קדוש"". על פי המסורת, הוא היה בודק את גנו מדי יום ומסמן את הערוגות הזקוקות ללחות, ולאחר מכן היה גורם לגשם לרדת ומרטיב רק את הערוגות המסומנות. צדקותו ואהבתו לגנים של רבי דניאל עברו בירושה לצאצאיו הרחוקים.

בימי הביניים, השם דניאל הופיע בקהילות היהודיות באיטליה. שם משפחתי זה נשאו אישים בולטים – רופאים איטלקים מפורסמים כמו דניאל בן שלמה ודניאל בן שמואל בן דניאל הדיין, רבנים ומשוררים ליטורגיים מפורסמים כמו דניאל בן יהודה, דניאל בן יחיאל ממונטלצ'ינו ודניאל בן יחיאל מרומא.

במאה ה-16, נושאי שם משפחתי זה, יחד עם יהודים איטלקים רבים אחרים, היגרו מאיטליה למזרח אירופה, והשם דניאל נכנס לשימוש בקהילות היהודיות בפולין ובדוכסות הגדולה של ליטא.

אבי אבותיו הישיר של השחקן היה דניאל מסוים, שנולד בשטח של פולין הנוכחית בתחילת המאה ה-18. בנו, יעקב בן דניאל, נולד כבר בגרודנו, שלאחר מכן עברה לרוסיה והפכה לעיר בלארוסית.

השם המשפחתי הפך בהמשך לכינוי תורשתי, ולאחר מכן לשם משפחה: הוא הוענק בהתאם לצו הצאר מה-9 בדצמבר 1804, לפיו כל יהודי היה חייב לקבל שם משפחה תורשתי, שבו יכונה בכל המסמכים הרשמיים. שם המשפחה נרשם (בהתאם לרמת האוריינות של הפקיד) כדנל, דניל, דנילוב, דנילביץ', דנילוביץ' או דניאלוביץ'.

במשפחה זו היו די הרבה אנשים מפורסמים. למשל, הפילנתרופ היהודי המפורסם במחצית השנייה של המאה ה-19, קלמן דנילביץ' מנסביז', שבנו יהודה-לייב עלה לארץ ישראל והפך לחלוץ מתיישב, אחד ממייסדי רחובות, ונכדו – אחד ממייסדי ערים ישראליות אחרות – יקנעם וגן יבנה. נכד אחר של קלמן, יצחק דניאלי, היה אחד מלוחמי ההגנה הראשונים ברחובות. אך את רוב חייו, בדומה לאבי אבותיו, החכם הבבלי רבי דניאל, הקדיש לחקלאות – הוא נטע וגידל פרדסי הדרים ושזיפים.

בנו האחר של קלמן – סבא רבא של מייקל דאגלס, איסר דנילביץ' עבר לצ'אוסי. שם המשפחה פתחה חברת הובלות מצליחה. משפחת דנילביץ' עסקה בהובלת אנשים וסחורות, והיו בבעלותה מספר רב של סוסים, עגלות וכרכרות. עד תחילת המאה ה-20, כאשר בתולדות המשפחה החלה היסטוריה אחרת – אמריקאית. ואם לסטודנט איזי דנילוביץ' לא היה הבמאי מייעץ לשנות את שמו לשם מובן יותר בארה"ב, בקרוב העולם היה מכיר את שושלת השחקנים הגדולה של דנילביץ', ולא של דאגלס.

סטרייסנד מאוקראינה

השחקנית והזמרת האמריקאית הגדולה ברברה סטרייסנד הייתה משוכנעת ששורשי משפחתה נמצאים בווינה. עם זאת, מכון ""עם הזיכרון"" מצא את אבות אבותיה הרבה יותר מזרחה – בעיירה קטנה בשם ברז'אני ליד טרנופול במערב אוקראינה. עד 1920 זה היה שטח של אוסטרו-הונגריה – כנראה מכאן נבעה הטעות המשפחתית לגבי המוצא הווינאי של המשפחה.

ברברה הייתה המומה מהחדשות על שורשיה האוקראיניים. לדברי הסוכן שלה, כשקיבלה במתנה את אילן היוחסין של משפחתה, היא תלתה פוסטר במשרדה כדי להסתכל עליו. ביום תחילת הפלישה הרוסית המלאה לאוקראינה, השחקנית כתבה את הפוסט המפורסם שלה: ”"סבא וסבתא שלי מצד אבי היגרו מאוקראינה, וליבי נקרע מהאומץ של האנשים שם הנלחמים בפלישה הרוסית הזו. התעמולה של פוטין על ’'דה-נאציפיקציה'’ כהצדקה היא אחד השקרים הגדולים ביותר של המאה הזו"”.

התמיכה באוקראינה עבור ברברה סטרייסנד קיבלה לא רק בסיס אנושי כללי, אלא גם אישי.

כהן מליטא

לאונרד כהן, אחד הזמרים המפורסמים בעולם, מעולם לא הסתיר את יהדותו. שמו עצמו נושם היסטוריה יהודית. השם לאונרד ניתן לו על שם סבא רבא שלו, לזרוס (אליעזר) כהן, אחד היהודים הקנדים הראשונים, שהגיע ב-1860 מהעיירה הליטאית בודוויצ'יאי, ליד וילקבישקיס. שם המשפחה של הזמר מצביע על השתייכות לשבט הכוהנים – בעברית ""כהנים"" – שמוצאם מהכהן הגדול אהרן, שחי לפני כשלושת אלפים וחמש מאות שנה. לאונרד מספר שהוא ניסה על עצמו את התפקיד הרוחני של הכהן הגדול, הבונה מחדש את בית המקדש. לפעמים הוא היה נותן לקהל בהופעותיו את ""ברכת אהרן"" מהתורה, אומר את הטקסט בעברית ומרים את כפות ידיו.

אפילו בתקופה שבה התעניין בבודהיזם, כהן המשיך לומר שאינו מחפש דת חדשה ושהוא מרוצה לחלוטין מהישנה – היהדות, ופעם אף כתב מחאה סוערת כשמישהו כינה אותו בודהיסט ולא יהודי. לבסוף, בראיון שנתן ב-1985, אמר לאונרד ש "לבו נימול כמנהג היהודים". ביטוי זה, הלקוח מהתורה, מסמל פתיחות רגשית כלפי הסביבה, ואכן – שיריו של כהן מדהימים בעוצמתם ובחשיפת הרגשות. ואם זה לא מספיק – לאונרד כהן, ב-1973, במהלך מלחמת יום הכיפורים, נתן במשך חודש, לעתים תחת אש, 6-8 הופעות חינם ביום בעומס בלתי נתפס כדי לתמוך בחיילים הישראלים.

הזדהותו היהודית החזקה אינה מקרית. לאונרד נולד במונטריאול, למשפחה של "ליטוואקים" אמיתיים. דורות של יהודים אורתודוקסים אלה, ששורשיהם בליטא, לומדים בקפדנות את התורה והתלמוד. עבורם, יוקרתי הרבה יותר לדעת את התלמוד "על המחט", כלומר להיות מסוגל לנעוץ מחט בתלמוד, שמכיל 5,422 עמודים, ולומר איזו מילה נמצאת בקצה שלה, מאשר להיות, למשל, התעשיין העשיר ביותר. וזו לא מטאפורה – ידיעת התלמוד "על המחט" תועדה על ידי חוקרים. סבו של לאונרד כהן מצד אמו, הרב שלמה קלוניצקי, היה בדיוק מסוג זה של יהודים למדנים. הוא נולד בעיר דרוהיצ'ין שבבלארוס, ולמד בקובנה (קאונאס) הליטאית אצל הרב המפורסם ביותר בזמנו, יצחק אלחנן ספקטור. הוא זה שעצם את עיניו של מורו הדגול כשנפטר, כפי שמספר לאונרד כהן בראיון לארתור קורצווייל. שלמה הפך למנהל ישיבה בקאונאס, שם גם התחתן עם יהודייה מקומית, ושם נולדה ב-1905 אמו של לאונרד – מאשה. עם הגיעו לקנדה, פרסם שלמה פירוש לתלמוד בשם "אוצר טעמי חז"ל" ונודע בשליטתו המבריקה בשפה, וכונה שר הדקדוקים, "שר הדקדוקנים".

צד אביו של כהן, נתן, מוצאו גם כן מרב – יהודה הכהן בודוויצר, הסבא הרביעי של לאונרד. הרב היה ידוע בחסידותו, בנדיבותו ובידיעותיו התלמודיות – תכונות שיאפיינו את צאצאיו במונטריאול. בנו של יהודה, חיים, הוליד 7 בנים, "האחים בודוויצר", שהתפרסמו בהצלחותיהם. כך, צבי הירש הפך לרב לאחר שלמד בישיבת וולוז'ין היוקרתית תחת הדרכתו של הרב ברלין המפורסם. לאחר שעבר למונטריאול, יחד עם לזרוס ובנו ליון, סבו של לאונרד, ששמו הוא התאמה של השם העברי של מייסד השושלת יהודה, הם הקימו את הארגון הציוני הראשון, קרן לתמיכה ביהודים נזקקים ובית כנסת – אותו בית כנסת שלאונרד כהן פקד עד סוף חייו ועם החזן שלו שיתף פעולה באלבומו האחרון. לא ניתן להפריז בהשפעתה של משפחת לאונרד כהן על הקהילה היהודית במונטריאול.

מפתיע, אבל עובדה. תקופה ארוכה בחייו של לאונרד כהן הוקדשה לחיפוש רוחני של עצמו בפרקטיקות לא יהודיות, מסיינטולוגיה ועד בודהיזם. זה נבע, לדבריו, מחוסר בחינוך האורתודוקסי ה "ליטוואקי" של כהן במה שהחסידות הכניסה למחשבה היהודית. היהדות חוותה פעם מלחמה אמיתית בין הליטוואקים לחסידים, שהאמינו שעבודת הלב, המורכבת מהשגת מצבי תודעה בהם החסיד חש קשר עם הבורא, חשובה הרבה יותר מלמדנות. לאונרד, בדברו על החסידות, מתייחס לבובר עם "סיפורי החסידים" שלו.

כהן סבר שהיהדות הקונבנציונלית טועה בייחוס אירועי התנ"ך לתחום הניסים, שאינם נגישים לדור הנוכחי. הנבואה זמינה לנו כפי שהייתה לאבותינו, והמשיחיות וטכניקות המדיטציה הכרחיות.

בסוף חיפושו, לאונרד מצא את כל מה שחיפש ביהדות וחזר לשמירת המסורת היהודית, אך בצורה שפיתח בעצמו. לאונרד כהן נפטר כיהודי דתי.