קרובים

מכון ”עם הזיכרון” עוסק בשחזור ההיסטוריה של משפחות יהודיות והנגשת הנושא. אנו חולמים שכל יהודי יכיר את שורשיו ההיסטוריים. צעירים המגיעים לישראל בתכנית ”תגלית” משתתפים בסמינר שלנו, שם הם מקבלים מידע ראשוני על מוצא משפחתם. ביוזמת ובתמיכת קרן ”גנסיס” הרחבנו את הפרויקט ויצרנו תכנית שנתית ”רוד ’N’ יה”, בה יכולים להשתתף צעירים בגילאי 18-35 שהשתתפו ב ”תגלית”. תכנית ”רוד ’N’ יה” מיועדת למי שחזר מהביקור בישראל, נלהב מרעיון יהדותו ומוקסם מהארץ. אנו רוצים לתמוך בהתלהבות זו ולנסות לכוון אותה לפעילות קהילתית. כדי שהעניין שנוצר אצל הצעירים במהלך 10 ימי שהותם בישראל לא ייעלם אחרי חזרתם, ושיגלו שגם בעירם יש אנשים רבים החיים חיים יהודיים – מהאולטרה-דתיים ועד החילוניים. הפצנו מידע על ”רוד ’N’ יה” דרך סניפי ”הלל” בכל רחבי ברית המועצות לשעבר. התוצאה הייתה השתתפות של 200 אנשים כבר בשנה הראשונה של הפרויקט.

היסטוריה משפחתית "למתחילים"

”רוד ’N’ יה” היא תכנית למי שרוצה לגלות את ההיסטוריה המשפחתית שלו, אך לא מבין כלל איך להתחיל. אנחנו מסבירים למשתתפים בפירוט מהיכן להתחיל ולמה לשים לב מההתחלה. למשל, אפשר ללמוד הרבה מתמונות משפחתיות. תמונה של סבא או סבא-רבא במדים צבאיים יכולה לספר באיזה חיל הוא שירת. אולי הוא היה מהנדס צבאי או רופא צבאי? יש גם פרטים קטנים אחרים שמספקים מידע יקר ערך. כך, אחד ממשתתפי התכנית שלנו לא ידע היכן נולדה סבתא-רבא שלו. כשבחן את תמונתה, גילה את כתובת סטודיו הצילום בעיר נמירוב. בכלל, יש המון פרטים שאדם לא מיומן פשוט לא שם לב אליהם.

כלים לעבודה עם היסטוריה

קיימים שלושה כלים לחיפוש שורשי המשפחה. הראשון והעיקרי הוא ראיונות עם קרובי משפחה, קרובים ורחוקים, ועדיף מאוד רחוקים, שהאדם לא ידע על קיומם: דווקא אצלם בדרך כלל נמצא המידע היקר ביותר. המשאב השני הוא מידע מהאינטרנט, החל מסיפורי זיכרונות וספרים ועד מאגרי נתונים היסטוריים, ספרי רישום, רשימות קבורה בבתי קברות שעברו דיגיטציה על ידי מתנדבים. ולבסוף, השלישי – ארכיונים. אנחנו מלמדים איך לעבוד איתם, מסבירים מתי כדאי לחפש מידע במשרד הרישום ומתי בארכיון ההיסטורי. יש גם מקורות שלא תמיד נגישים לקהל דובר הרוסית: ספרות רבנית הכתובה בעברית. לאורך כל תקופת העבודה על הפרויקט, חוקרים מקצועיים מסייעים למשתתפים: תחילה מלמדים איך לחפש מידע, ואז מלווים, ממש מובילים יד ביד בכל השלבים.

מקריות לא מקריות

משתתף בפרויקט ממוסקבה נסע למינסק כדי למצוא בארכיון המקומי את תעודת הנישואין של סבתא-רבא שלו. כשקיבל העתק דיגיטלי של הדף מספר רישום הנישואין הרבני, התברר שבשורה השנייה ברישומים בדף זה מופיע רישום נישואי סבתא-רבא שלו. ובשורה הראשונה – רישום דומה הנוגע לסבא-רבא של משתתפת אחרת באותו פרויקט – מיקטרינבורג! אני מאוד אוהבת מקריות כאלה, כי אני משוכנעת שהן למעשה אף פעם לא באמת מקריות.

מבט דרך שבע מאות שנה

שישה משתתפים בפרויקט ”רוד ’N’ יה” קשורים באופן ישיר או עקיף למשפחת רפפורט. וכל אחד מהם ערך מחקר המסתיים בתקופות שונות של המאה ה-19. אבל משפחת הרבנים המדהימה רפפורט ידועה מהמאה ה-13, זוהי משפחה עם היסטוריה מרתקת, עם דמויות מרשימות רבות שחיו במרחב עצום מגרמניה ואיטליה ועד בלארוס וגליציה! אנחנו רוצים שהמשתתפים יתחברו דרך ההיסטוריה של משפחתם לשושלות יהודיות שונות. ואנחנו מספרים להם מה הן השושלות האלה, במה עסקו הרפפורטים או הפלדמנים במשך שבע מאות השנים האחרונות.

מטפיזיקה של התעוררות

יש תופעה מעניינת בעבודה שלנו. אנשים השייכים לאותן משפחות, אך אינם מכירים זה את זה, פונים אלינו במפתיע באותו זמן. אם השנה היו לנו שישה רפפורטים, אז לפני כמה שנים בפרויקט אחר השתתפו בבת אחת חמישה אנשים מארצות שונות בשם דערבארעמדיקער ("הרחמן" ביידיש). כולם צאצאי הצדיק החסידי המפורסם לוי יצחק מברדיצ'ב. הוא כונה דערבארעמדיקער כי התחיל כל תפילה במילה זו. כיום יש רק כמה מאות דערבארעמדיקער בעולם! וכשחמישה מהם הגיעו אלינו בבת אחת, הרגשנו כאילו הרבי עצמו דרך על אדמת ירושלים. אנחנו מצפים בקוצר רוח לפרויקט הבא, רוצים לדעת איזו משפחה יהודית "תתעורר" בפעם הבאה!

היסטוריה אבודה

לפעמים כל חוטי ההיסטוריה המשפחתית אובדים. זו טרגדיה אינסופית כאשר סבא-רבא, בגלל תפקידו או בגלל הסדרים שהיו בברית המועצות, לא סיפר לאיש דבר על משפחתו, קרוביו ומוצאו עד סוף חייו. למרבה הצער, במקרים כאלה קשה לעבוד, שכן בני המשפחה הם מקור המידע העיקרי. לעתים, בחיפוש אחר האמת, אנשים מוצאים קרובי משפחה רחוקים מאוד שמשפחותיהם לא נפגשו עשרות שנים. המיוחד בעבודה עם צעירים מחבר המדינות הוא שרבים מהם אינם יודעים דבר על שושלותיהם. למשל, לקח לנו זמן רב לשכנע אחד המשתתפים שהוא צאצא של שושלת חסידית אוקראינית מפורסמת מאוד, אחד מהצדיקים החסידיים המפורסמים ביותר. הוא עצמו היה משוכנע שהוא בא ממשפחה פשוטה מאוד שבה היו רק בעלי מלאכה.

בעקבות הקהילות העתיקות

ערכנו מסע בעקבות הקהילות היהודיות העתיקות בגרמניה. ביקרנו לא בעיירות שבהן חיו אבות אבותיהם של אנשים מסוימים, אלא במקומות היישוב ובדרכי ההגירה, בהיסטוריה של משפחותיהם לפני שהפכו לדוברי רוסית. וגם – בערים שהפכו לשמות משפחה – לנדאו, אופנהיים ואחרות. במשך שבוע כיסינו תקופה מהמאה ה-5 עד המאה ה-18, כלומר 13 מאות שנים של היסטוריה יהודית. אחת ממטרות הפרויקט שלנו היא לחבר את המשתתפים לא רק ליהדות הרוסית, אלא גם לעולם היהודי הגלובלי. חשוב לראות במו עיניים את הנוף שבו חיו אבותינו לפני מאות שנים, ולעורר בצעירים בני זמננו תחושת קשר למקום הזה, לעולם הזה, להיסטוריה היהודית.