עם הזיכרון. כל אחד מאיתנו, מוקדם או מאוחר, שואל את עצמו: למה אני כפי שאני, מה הוביל לבחירת המקצוע שלי, איך החלטתי להקים משפחה דווקא עם האדם הזה ולא עם אחר? האם עשיתי זאת במודע או במקרה, בגלל נסיבות? התשובות יהיו שונות כמו שאנחנו שונים… אבל מעטים יכולים לשער שאת ההסבר צריך לחפש עמוק בהיסטוריה, ולא רק של המשפחה שלהם.
"הצלחנו לגלות, ואנחנו משוכנעים בכך, שבתוך כל שושלת יהודית, תכונות מסוימות ואיכויות אנושיות נשמרות לאורך מאות שנים לפחות, שבהן יכולנו לצפות בהן," מספר בראיון טלפוני יצחק פוקסון, מתנדב ויועץ במכון למורשת, תרבות וגנאלוגיה של העם היהודי עם הזיכרון, שהוקם בתל אביב לפני כמעט רבע מאה. "וגילינו שלהיסטוריה של כל שושלת יש חוקיות מסוימת, כמו למשל בחירת אנשים לא רק במקצועות, אלא בתחומי פעילות מסוימים, שחוזרת על עצמה במשך מאות שנים. נניח, אדם שחי לפני 500 שנה הוביל תוכנית שינויים בחברה. צאצא שלו, שחי בימינו, מקדיש את עצמו לאותו דבר, אם כי בהיבט מקצועי אחר. והמעניין ביותר הוא שאין קשר ישיר ביניהם לכאורה, אבל יש מטען גנטי מסוים שדוחף אותם לעסוק דווקא בזה. בשושלת אחת מופיעים מדי פעם אנשים מצליחים במיוחד, המחוננים ביכולת לעשות תגליות או להתעשר, באחרת – הנישואין יציבים באופן יוצא דופן. ויש כאלה שתמיד נקלעים לצרות, אבל יוצאים מהן בשלום…"
"אבל איך זה עובר לדורות הבאים?"
"כדי להבין את זה, הצלחנו לפתח מערכת שלמה, שבבסיסה עומד המושג "מטא-שבט". זו מערכת המאחדת כמה ענפים של שושלת אחת, שנציגיה יכולים להיות מפוזרים בכל העולם, לא לדעת כלל על קיומו של האחר, אבל בכל זאת להחזיק בתכונות משותפות. ומה שחשוב מאוד, היכולת לזיהוי, שמתרחשת ברוב המקרים באופן לא מודע. למרות שבביולוגיה ובכל תחום מדעי הקשור לטבע החי, יש מושג כזה שנקרא "זיהוי קרובים", kin recognition. מנקודת מבטנו, זה משחק תפקיד משמעותי מאוד בחיי העם היהודי. נניח שאתם פוגשים אנשים שאבות אבותיהם היו קשורים לשלכם, ויש לכם בסיס מסוים להניח שיש לכם משהו משותף איתם, שתהיו חברים, או שיתפתחו ביניכם יחסים עסקיים, וכן הלאה. כדי להבהיר: הנה תלוי מולי על הקיר אילן יוחסין שיצר מייסד המכון שלנו, אלכסנדר יונתן וידגופ. הוא התחיל את מחקריו לפני כ-40 שנה, כשהכיר רק 35 קרובי משפחה. היום יש כבר 1,600, וכולם צאצאים של אדם אחד שחי לפני 300 שנה, כמעט תשעה דורות מלאים, שביניהם הצלחנו לקבוע קשר מסוים. ומבחינת זמינות הנתונים, השושלת הזו אינה יוצאת דופן. בניגוד, למשל, לשושלות רבנים, שבהן יש אחוז גבוה של אנשים שהשאירו חותם בהיסטוריה, והמשכיות ברורה. כלומר, אפשר לשחזר את המידע, בדרך זו או אחרת…"
חשוב לציין שבן שיחי, יצחק פוקסון, הוא פיזיקאי תיאורטי במקצועו, דוקטור למדעים, ועוסק במערכות מורכבות, בסטטיסטיקה שלהן, ובכל מה שנקרא "מקריות". בחירת המקצוע, לדבריו, הייתה מאולצת. בחלומו להיות מתמטיקאי, הוא ניסה להתקבל לאוניברסיטת לנינגרד, אבל ה "סעיף החמישי" המפורסם היה מכשול בלתי עביר. אז הוא הגיש מועמדות למוסד אחר, לפקולטה לפיזיקה. "מעניין שבין הקרובים שהכרתי אישית," נזכר יצחק, "היה מבוגר אחד שעסק בפיזיקה ניסויית. אבל מה שלא ידעתי אז, זה שרק מענף אחד של משפחתנו הגדולה, 30-40 אחוז מהגברים הם נציגים של מדע זה, בתחומים שונים שלו. וזה לעניין המקריות…"
"איך אפשר להסביר שאצל חלק היכולות האלה מתגלות ואצל אחרים לא?"
"תבינו, התכונות שדיברנו עליהן נשמרות לא באופן מילולי, לא שהילדים בהכרח דומים להורים, וההורים לשלהם, וכן הלאה. הכל הרבה יותר מורכב, כמה דורות יכולים להיות מדולגים, מסיבות שונות. כלומר זו מערכת מורכבת, והיא קיימת בזכות זה שבחירת בני הזוג שאנחנו עושים, למעשה אינה מקרית כלל. היא נקבעת במידה רבה על ידי ההיסטוריה המשפחתית, בהיבט הרחב. וזהו מפתח ייחודי להבנת האופן שבו העם היהודי נשמר לאורך אלפי שנים. אפשר להניח שלכל שושלת יש איזושהי שליחות במערכת הכללית, ומכיוון שהעם מורכב בצורה כזו או אחרת מהשושלות האלה, כל אחת מהן, מבלי לדעת זאת, מייצגת חלק נחוץ מאוד מהעם היהודי הזה, עוזרת לו לשרוד, לעבור דרך ההיסטוריה… זו משימה שהוטלה עלינו על ידי הקב"ה, איזה משמעות שלא נייחס לזה. וזה מאשר שוב שאין דבר מקרי, וכל מה שקורה, זה מפני שזה, בדרך זו או אחרת, צריך לקרות…"
"אבל איך אתם מצליחים למצוא את החוקיות הזאת? הרי הרבה, לצערנו, אבד…"
"פיסה אחר פיסה, ממש מכל העולם, נאסף מידע ארכיוני מכל המקורות האפשריים: ארכיונים, ביבליוגרפיה, ראיונות בעל פה, שנותנים הרבה חומר. ואפילו אם המידע נראה, במבט ראשון, לא אמין, עדיין יש איזשהו בסיס, חוט, שכאשר מושכים אותו, אפשר ללמוד הרבה…"
"מה הערך המעשי של המחקרים שלכם?"
"לאלה שפונים אלינו, המכון נותן אפשרות לדעת איך היו אבות אבותיהם, במה הם עסקו, אילו יכולות היו להם, וזה עוזר לחיות, לעתים קרובות משתנה היחס לעצמך, גדלה ההערכה העצמית. ההבנה שאתה ממשיך על האדמה הזאת איזושהי מסורת משפחתית, משנה את המשמעות של כל צעד, כל מעשה. עוזר לראות בילדים כישרונות חבויים עדיין, ולפתח אותם. אם להיות יותר ספציפי, המכון עורך מחקרים משפחתיים בהזמנה, לשם כך צריך פשוט להתקשר או לשלוח אימייל לכתובת המצוינת באתר, מספק תעודות מוצא משפחתיות, מאחד משפחות. למעשה, משחזר את תולדות השושלת, וזה מביא שמחה עצומה. יוצר אילן יוחסין, שעוזר לאדם להבין מי הוא, ומה מקומו בשרשרת הדורות. יש גם דברים פשוטים יותר, למשל, הכנת פוסטרים נפלאים לאירועים משפחתיים מיוחדים, אירועים. המכון עוזר לפגוש את אלה שאדם ראה פעם, בילדות, שכח מזמן, אבל יש תמונות משותפות. וזה מרגש מאוד כששתי משפחות שונות פתאום מוצאות זו את זו. ולפעמים בתמונה של אדם שנראה לגמרי זר, אתם רואים בבירור את עצמכם – אותו זיהוי שדיברתי עליו בהתחלה. יש לא מעט מקרים שבהם זוג חי כל החיים, ולא חושד שסבא וסבתא רבא שלהם מאותה עיירה קטנה… לפעמים מצליחים לעשות פריצת דרך פשוט מטורפת, כשאנשים חושבים שכולם נספו בשואה, ואנחנו מוצאים ניצולים או את צאצאיהם. בשבילי זה היה זעזוע כשבעזרתנו נמצאה לאדם סבתא אמיתית, אמא של אמו, שהוא מעולם לא ראה…"
"מה גורם לך לחלק את זמנך בין פיזיקה לגנאלוגיה, שדורשת סבלנות וזמן עצומים?"
"אם לדבר על מוטיבציה אישית, אז אתה יודע, כשאתה רוצה להבין משהו על החיים שלנו, נראה לי, צריך להיאחז בזה בכל הכוח, ולנסות לעשות את זה. כי חיי אדם חולפים מהר, ומה שהוחמץ היום כבר לא יחזור מחר. ומה שמניע אותנו במחקרים שלנו, זה הרצון לגלות, להבין, מהו הקשר בין הזמנים. זה מונח שמשתמשים בו הרבה, אבל אנחנו מקנים לו משמעות מוחשית, מנסים להבין מה מאחד את היהודים שחיו, נניח, לפני 100 או 200 שנה, עם אלה שחיים עכשיו. או, במבט רחב יותר, עד כמה אנחנו דומים לאותו עם שלפני כמעט ארבעת אלפים שנה נבקע בפניו הים, פותח את הדרך לחירות…"