A. J. Vidgop and I. Fouxon
אנלוגיה בין התנהגות אובייקטים חיים ודוממים במערכת כאוטית מורכבת.
תקציר
כאוס נתפס בדרך כלל כהיעדר חוקיות וקשרי סיבה ותוצאה. כלומר, כאוסף של מקריות בלתי קשורות שאינן מאורגנות במערכת כלשהי: שלט נפל, טלפון צלצל, מחיר הזהב עלה.
לכאורה, גם מהלך חיי האדם נכנס לקטגוריה זו של מקריות – אירועים רבים בלתי קשורים משפיעים על גורלנו, ולעתים קרובות מעצבים אותו.
בהקשר זה, מעניין במיוחד המחקר של תולדות המשפחות היהודיות שנערך על ידי מכון עם הזיכרון, המהווה חקר גורלותיהם של אנשים הקשורים בקשרי משפחה.
ניתוח ההיסטוריות והגורלות המשוחזרים חשף שורה של הפרות בהתפלגות האקראית של העובדות, המעידות על מידה מסוימת של גורל מוכתב מראש או דטרמיניזם חלקי. זה נגע לא רק לאירועים שקרו לאנשים, אלא גם למאפיינים ותכונות של בני המשפחות. התברר שההשתייכות למשפחה מסוימת מתואמת עם ביטויים אלה. לעתים קרובות בני אותה משפחה היו מרוחקים זה מזה מאות שנים.
אלו "קורלציות חריגות" התבטאו אצל חברי הקבוצות הנחקרות כהעדפות מולדות מסוימות במגוון שאלות עקרוניות (הן בתחום הפיזי והן בתחום החברתי והפסיכולוגי), התואמות את קבוצת השייכות המשפחתית אליה הם השתייכו. כך גם לגבי גורלותיהם. הגורלות, ההתנהגות והמאפיינים היו ייחודיים לחברי כל אחת מהקבוצות המשפחתיות הרבות (המשפחות).
תצפית זו פותחה לעקרונות ראשוניים של "תורת המטא-שבטים", המפורטת להלן.
במילים אחרות, נעשה ניסיון להתייחס לכל אחד מהפרטים כחלקיק בכאוס, ולמשפחה – כמערכת מורכבת המאחדת חלקיקים אלה. הן המערכת והן החלקיקים, במקרה זה, הדגימו התנהגות לא אקראית.
במקביל ליצירת תורת המטא-שבטים, המכון בנה גם מודל פיזיקלי-מתמטי לחקר התנהגות חלקיקים דוממים. להפתעתנו, התברר שגם לעולם הדומם יש העדפות מובנות מסוימות. כך מתברר שכל המשתתפים הדוממים במערכת כאוטית "נוטים לבחור" "קו חיים" או מסלול מסוים.
בפרט, במסגרת המודל שפותח, החלקיק הדגים יציבות ייחודית בהעדפות בסביבה כאוטית.
אנו מניחים שהכאוס מהווה מערכת מסודרת לחלוטין, מורכבת ורבת-משמעות, הפועלת לפי חוקי דטרמיניזם מסדר ורמה גבוהים. מחקרינו מראים שכל משתתפיה, הן החיים והן הדוממים, משחקים תפקיד בשמירה על חיוניות המערכת כולה ו "נושאים באחריות" לשימורה, המתבטאת ב "העדפות מובנות יציבות" שלהם. כאשר מוותרים על "העדפה מובנית" (שניתנת, כמובן, רק לבני אדם), משתתפי הכאוס פוגעים במאקרו-מערכת בכללותה על ידי הפרת האיזון.
תצפית זו אפשרה בפרט לבנות השערה שההעדפות, ככל הנראה, לא רק מהוות תכונה משותפת של אובייקטים, אלא גם מעצבות מערכות כאוטיות. יתר על כן, אותן העדפות של אובייקטים גם מסדרות את הכאוס, מה שמוביל להפחתת מספר דרגות החופש.
מסקנות אלו מתכתבות עם יסודות הפילוסופיה היהודית, המדברת על האחריות לגורל העולם כולו המוטלת על כתפי כל אדם.
שתי התופעות הנ"ל נמצאות בשלב מוקדם של מחקר.
להלן – עקרונות קצרים של תורת המטא-שבטים ותיאור קצר של תופעת העדפות החלקיק.
החלקיק והעדפותיו
נבנה מודל פיזיקלי-מתמטי של מערכת חלקיקים ("כדורי ביליארד") המתנגשים באופן כאוטי במרחב מוגבל. זוהי מערכת קלאסית של פיזיקה סטטיסטית, שבחינתה השיטתית החלה על ידי לודוויג בולצמן לפני למעלה מ-100 שנה. מחקריו של פרופ' יעקב סיני הראו שמערכת זו היא כאוטית.
התמקדנו במערכת של מספר קטן של חלקיקים, כדי שניתן יהיה לחקור בפירוט את היסטוריית ההתנגשויות של כל חלקיק עם האחרים.
תצפיות על התנגשויות החלקיקים בפרק זמן מוגבל הראו שלמרות הזהות המוחלטת של החלקיקים במסה ובנפח, היסטוריית ההתנגשויות של כל אחד מהם הייתה בעלת אופי אינדיבידואלי. במסגרת הניסוי, כל חלקיק התנגש יותר עם חלקיקים מסוימים ופחות עם אחרים. *
לדוגמה, חלקיק א' התנגש עם חלקיק ב' 140 פעמים, עם חלקיק ג' – 89 פעמים, ועם חלקיק ד' – רק 28 פעמים. זה נראה כמו מקריות, אך בהמשך התצפיות, אנו רואים שההבדל במספר ההתנגשויות של חלקיקים אלה ממשיך לגדול. זה כבר לא נראה כמקריות, אלא כ "העדפות" של החלקיקים. **
לא משנה כמה זמן נצפה במערכת, בכל קטע זמן מוגבל אנו רואים את אותן העדפות יציבות. ***
אם כן, המודל מראה שהתנגשויות החלקיקים זה בזה בסביבה כאוטית אינן מובילות לכך שכל החלקיקים יתנגשו זה בזה מספר שווה של פעמים. להיפך, לכל אחד מהחלקיקים יש "העדפות" מוגדרות למדי, וכל אחד מהם נע במסלול ייחודי לחלוטין, הנובע מסדר אינדיבידואלי מסוים של התנגשויות ודחיות עם חלקיקים אחרים במערכת.
ניתן להתייחס להעדפות אלו כסוג מסוים של "בחירה".
בחירה זו נקבעת מראש על ידי התנאים ההתחלתיים (מיקום ומהירות החלקיקים). את המסלול הייחודי שהחלקיק עובר בזכות ההתנגשויות ניתן לכנות באופן מותנה "גורל".
עקרונות קצרים של תורת המטא-שבטים
במסגרת מחקר הנרטיבים ההיסטוריים של 77 משפחות יהודיות לאורך תקופות של 150 עד 1,800 שנים, התגלה כי לאורך תקופת המחקר, ההעדפות האישיות של חלק ניכר מנציגי משפחות אלה היו מתואמות ותאמו את העדפת המשפחה בכללותה, ולא היו מתואמות עם המאפיינים התרבותיים, הפוליטיים והגיאוגרפיים של הסביבה. ****
כלומר, האישיות (חבר בשבט היהודי במחקרינו) מתנהגת בכאוס הטוטאלי של נסיבות החיים לא באופן אקראי, אלא בהתאם להתנהגות הדומיננטית (סימנים, תכונות, מאפיינים) של משפחתה, שמתנהגת כך כבר 200, 300, 500, 700 (ובאינטרפולציה, 3000) שנה.
בהקשר לתצפית זו הוכנס המושג "מטא-שבט".
מטא-שבט הוא קבוצת אנשים בעלת אב קדמון משותף וקשורה בקרבת משפחה משותפת, ללא תלות במרחק המשפחתי, בעלת אותם סימנים דומיננטיים של המשפחה, העוברים דרך הדורות. השתייכות למטא-שבט יכולה לעבור הן דרך קו האב והן דרך קו האם. כל פרט שייך בו-זמנית למשפחות שונות (דרך אבותיו), אך לרוב רק למטא-שבט אחד, שהוא נושא את ההתנהגות הדומיננטית שלו.
המחקר הראה שהתכונות הדומיננטיות של המטא-שבטים היהודיים יציבות מאוד וכמעט אינן נתונות לשינויים. מכלול התכונות הדומיננטיות משקף את המהות הבסיסית של המטא-שבט.
מהות זו היא שקובעת לחברי המטא-שבט העדפות מולדות מסוימות במגוון שאלות עקרוניות. העדפות אלה מכוונות למימוש מרבי של התכונות הדומיננטיות של המטא-שבט.
יש לציין שבדרך כלל "העדפה מולדת" נשארת גורם לא מודע, ואילו הוויתור של האישיות על מימוש תכונות המטא-שבט, כמה שזה נשמע פרדוקסלי, נמצא דווקא בתחום המודע.
מצד שני, מהות זו (מערכת של תכונות, סימנים ומאפיינים מסוימים) היא השתקפות של הפונקציה והשליחות שהוטלה על המטא-שבט הזה במאקרו-מערכת.
במסגרת התיאוריה נדון גם פרדוקס הבחירה האישית וחופש הפרט, שלכאורה מתבטלים לחלוטין.
בדיון על תפקיד האישיות במצב של בחירה בקונספציה המתוארת, יש לשים לב לכך שמקרים נדירים מאוד הם כאשר מישהו מחברי המטא-שבט לא רק מרגיש, אלא גם מודע לפונקציה או לשליחות של המטא-שבט. עם זאת, היעדר מודעות לשליחות זו כמעט ואינו משפיע על ביצוע השליחות עצמה.
הפרדוקס במצב זה הוא שהדטרמיניזם של ייעוד המטא-שבט מתבטא דווקא בבחירה הלא מודעת של חברי המטא-שבט למלא את ייעודם. *****
במובן זה אנחנו יכולים לערוך אנלוגיה מסוימת עם התנהגות חלקיקים דוממים שכמובן גם הם "אינם מודעים" להעדפותיהם ול "בחירתם".
עם זאת, ראוי לציין שבמקרה של האישיות, הסתירה הנראית לעין בין "גורל מוכתב מראש" ל "חופש בחירה" בקיום הממשי של המטא-שבטים שחקרנו אינה סתירה. כלומר, הדילמה הבינארית הידועה "לקבל את השליחות או לדחות אותה" (במילים אחרות "כן או לא") במסגרת חופש הבחירה אינה רלוונטית במקרה זה. כמעט כפי שאינה רלוונטית לחלקיקים דוממים.
מעניין לציין שבמקרה של דחייה מודעת של "דרך המטא-שבט" (מה שלא יכול להיות מאפיין של חלקיק, אלא רק של אישיות) קיומו של המטא-שבט עצמו, בדרך כלל, מפסיק. זה, למעשה, מאושש גם על ידי תצפיות דומות על האישיות הבודדת – מהרב אברהם י. קוק המפורסם עם השקפותיו על החיים הרוחניים של האדם, ועד א. מאסלו עם מחקריו הקליניים, המאשרים את הטענה שאישיות שמפסיקה למלא את מטא-משימתה, מחסלת את עצמה, עד כדי האצה ממשית של תהליך המוות הפיזי.
סיכום
בסיום תיאור קצר זה של המחקרים שנערכו במכון עם הזיכרון בתחום האינדיבידואליות ההתנהגותית בכאוס, אנו יכולים להסיק כמה מסקנות ראשוניות.
ראשית, התברר שהן אובייקטים חיים והן דוממים הדגימו בסביבה כאוטית יציבות ייחודית בהעדפות. זה התבטא בהפרות בהתפלגות האקראית של העובדות.
שנית, המחקרים הצביעו על כך שהעדפות חברי המטא-שבט במגוון שאלות עקרוניות נקבעות על ידי תנאים התחלתיים (סימנים דומיננטיים מולדים) באופן די דומה לאופן שבו העדפות החלקיק במערכת "כדורי הביליארד המתנגשים" נקבעות על ידי התנאים הראשוניים לקיומו (מיקום ומהירות).
בהקשר לכל האמור לעיל, אנו יכולים להניח שלמרות שהכאוס, כשלעצמו, נראה במבט ראשון כמשטר חסר סדר ומערכת, הוא (בדוגמה המוצגת של מערכות מורכבות המורכבות מאובייקטים חיים ודוממים) מהווה מערכת-על מסודרת, הקיימת לפי חוקי דטרמיניזם מסדר ורמה גבוהים.