מכון "עם הזיכרון" רואה באיחוד משפחות יהודיות אחת ממשימותיו החשובות ביותר. בין השנים 1881-1921, שני מיליון יהודים ברחו מהאימפריה הרוסית בעקבות הפוגרומים. הקשרים בין יהודים אלה, שהפכו לימים לישראלים, אמריקאים, קנדים, דרום אמריקאים ואחרים, לבין בני משפחותיהם שנשארו ברוסיה, נותקו בשל האיסור (הבלתי רשמי) על התכתבות עם קרובים בחו"ל בברית המועצות. כיום, לרוב היהודים דוברי הרוסית יש קרובי משפחה בקהילות יהודיות ברחבי העולם. לגבי מספר המשפחות היהודיות שנהרסו בשואה, ניתן רק לשער. להלן סיפור על משפחה שחשבה שהאם והסבתא שלהם נספו בשואה. הצלחנו לגלות שהיא שרדה ולאחד את המשפחה. דוגמה נוספת היא על איחוד משפחה ישראלית דוברת רוסית עם קרובים מדרום אמריקה שאבדו מעבר למסך הברזל.
פנו אלינו. ייתכן שנוכל לעזור גם למשפחה שלכם להתאחד.
נפרדו בשואה
משפחת אברהם — יעקב
וונדי אברהם חיפשה יותר מ-30 שנה אחר בני משפחת סבה שנשארו באירופה במהלך השואה. לאחרונה נודע לה שהמכון ""עם הזיכרון"" עוזר לאנשים לשחזר קשרי משפחה. לאחר שפנתה "ל"עם הזיכרון"", תוך פחות משנה הצליחה וונדי להיפגש עם דודה ודודתה הדודניים שמעולם לא ראתה קודם. המפגש המרגש הזה התקיים בישראל. המשפחה שהייתה פרודה יותר מ-70 שנה התאחדה סוף סוף.
100 שנות בדידות
משפחת קבלין (קונסטנטינוב — לדרמן)
לפני מאה שנים, בפולוצק, המלחמה הפרידה את משפחת קבלין. מלחמת העולם הראשונה, הכיבוש, האזרחים. אלברטו הגיע לבוליביה — אחרי ליטא, גרמניה, הולנד. אחותו דינה — לקזאן, אחרי שירות בשורות הצבא האדום. אז היו להם, הפרודים, קצת יותר מ-20… הם לא שמעו יותר זה על זה לעולם. ילדיהם לא ידעו שבקצה השני של העולם חיים קרובי משפחה. ורק הנכדים הצליחו להיפגש. ולדבר. ואם עכשיו צריך מתורגמן לשיחה הזו. ואם עשרות אלפי קילומטרים מפרידים בין האח והאחות הדודניים — המשפחה שלהם, שוב ענקית, שוב ביחד — אחרי מאה שנים. ומה שנמחק על ידי ההיסטוריה האכזרית, המלאה דם, פרידות, רדיפות ושכחה לכאורה נצחית, שוחזר ולעולם לא יישכח על ידי הצאצאים. המפגש של אנטולי קונסטנטינוב עם לידג'יה לדרמן התקיים בתל אביב.