ראיון של מלכה הגואל-שפיצברג לכתב העת "מוסקבה-ירושלים"
פרויקט ”שושלת ’N’”.
המכון ”עם הזיכרון” עוסק בשחזור ההיסטוריה של משפחות יהודיות ובהפצת הנושא הזה. אנחנו חולמים שכל יהודי יכיר את השורשים ההיסטוריים שלו. צעירים שמגיעים לישראל במסגרת תוכנית ”תגלית” משתתפים בסמינר שלנו, שם הם מקבלים מידע בסיסי על מוצא המשפחה שלהם. ביוזמת ובתמיכת קרן הצדקה ”גנסיס” הרחבנו את הפרויקט, יצרנו תוכנית שנתית ”שושלת ’N’”, שבה יכולים להשתתף צעירים בגילאי 18 עד 35 שביקרו ב ”תגלית”. תוכנית ”שושלת ’N’” מיועדת לאלה שחזרו מהנסיעה לישראל מוקסמים מהרעיון של היהדות שלהם, מוקסמים מהמדינה. אנחנו רוצים לתמוך ברגשות האלה, לנסות לכוון אותם לכיוון של פעילות קהילתית כלשהי. כדי שהעניין שנוצר אצל הצעירים במהלך 10 ימי השהייה בישראל לא ייעלם גם אחרי שהם עוזבים, כדי שהם יגלו: גם בעיר שלהם יש הרבה אנשים שחיים חיים יהודיים, וזה בכל טעם – גם אולטרה-דתי וגם חילוני. הפצנו מידע על ”שושלת ’N’” דרך סניפי ”הלל” בכל המרחב הפוסט-סובייטי. התוצאה הייתה השתתפות של 200 אנשים בפרויקט כבר בשנה הראשונה של יישומו.
היסטוריה משפחתית "למתחילים"
"שושלת" – תוכנית למי שרוצה לגלות את ההיסטוריה של המשפחה שלו, אבל בכלל לא מבין איך לגשת לזה. אנחנו מספרים בפירוט למשתתפים ממה הם צריכים להתחיל ועל מה לשים לב מההתחלה. למשל, הרבה אפשר לגלות מתמונות משפחתיות. תמונה של סבא או סבא רבא במדים צבאיים תספר באיזה כוחות הוא שירת. אולי הוא היה מהנדס צבאי או רופא צבאי? יש גם פרטים אחרים שקשה להבחין בהם, שנותנים מידע יקר מאוד. כך, אחד מהמשתתפים בתוכנית שלנו לא ידע איפה נולדה הסבתא רבא שלו. וכשבחן את התמונה שלה, הוא גילה את הכתובת של אולפן הצילום בעיר נמירוב. בכלל קיימים פרטים רבים מאוד שאדם לא מוכן פשוט לא שם לב אליהם.
כלים לעבודה עם היסטוריה
קיימים שלושה כלים לחיפוש שורשים משפחתיים. הראשון והעיקרי – זה חקירת קרובי משפחה, קרובים ורחוקים, ועוד יותר טוב – רחוקים מאוד, שהאדם לא חשד בקיומם: אצלם בדרך כלל מתגלה המידע הכי יקר. המשאב השני – מידע מהאינטרנט, מסיפורי זיכרונות וספרים ועד מאגרי נתונים היסטוריים, ספרי רישום, רשימות קבורה בבתי קברות, שנסרקו על ידי חובבים. ולבסוף, השלישי – ארכיונים. אנחנו מלמדים לעבוד איתם, מסבירים באילו מקרים כדאי לחפש מידע ברשם האזרחי, ומתי – בארכיון היסטורי. יש עוד מקורות שלא תמיד נגישים לקהל דובר רוסית: ספרות רבנית שנכתבה בעברית. במהלך כל זמן העבודה על הפרויקט חוקרים מקצועיים עוזרים למשתתפים: קודם מלמדים איך לחפש מידע, ואחר כך מלווים, למעשה מובילים ביד בכל השלבים.
מקריות לא מקריות
משתתף בפרויקט ממוסקבה יצא למסע למינסק כדי למצוא בארכיון המקומי תעודת נישואין של הסבתא רבא שלו. כשהוא קיבל עותק דיגיטלי של הדף מספר הרישום הרבני של נישואין, התברר שבשורה השנייה ברישומים בדף הזה מופיעה הרישום של נישואי הסבתא רבא שלו. ובשורה הראשונה – רישום דומה הנוגע לסבא רבא של משתתפת אחרת באותו פרויקט – מיקטרינבורג! אני מאוד אוהבת מקריות כאלה, כי הן, אני בטוחה, למעשה לא מקריות.
מבט דרך שבע מאות שנה
שישה משתתפים בפרויקט ”שושלת ’N’” קשורים במישרין או בעקיפין לשושלת רפופורט. וכל אחד מהם עשה מחקר שמסתיים בתקופות שונות של המאה ה-19. אבל השושלת הרבנית המדהימה של רפופורט ידועה מהמאה ה-13, זו שושלת עם היסטוריה מדהימה, עם הרבה דמויות בולטות שחיו במרחב עצום מגרמניה ואיטליה ועד בלארוס וגליציה! אנחנו רוצים שהמשתתפים דרך ההיסטוריה של המשפחה שלהם יתחברו לשושלות יהודיות שונות. ואנחנו מספרים להם מה זה השושלות האלה, במה עסקו רפופורט או פלדמן בשבע המאות האחרונות.
מטפיזיקה של התעוררות
יש בעבודה שלנו תופעה מעניינת. אנשים השייכים לאותן משפחות, אבל שלא יודעים זה על זה, פונים אלינו באופן בלתי צפוי בו-זמנית. אם השנה היו לנו שישה רפופורט, אז לפני כמה שנים בפרויקט אחר השתתפו בבת אחת חמישה אנשים ממדינות שונות בשם דרברמדיקר ("רחמן" ביידיש). כולם – צאצאים של הצדיק החסידי המפורסם לוי-יצחק מברדיצ'ב. הוא כונה דרברמדיקר כי כל תפילה הוא התחיל במילה הזאת. היום יש בעולם רק כמה מאות דרברמדיקר! וכשחמישה מהם הגיעו אלינו בבת אחת, הייתה לנו הרגשה שהרבי עצמו דרך על אדמת ירושלים. אנחנו מחכים בקוצר רוח לפרויקט הבא, רוצים לדעת איזו משפחה יהודית "תתעורר" הבאה!
היסטוריה אבודה
קורה שכל החוטים של ההיסטוריה המשפחתית אובדים. זו טרגדיה אינסופית כשסבא רבא מתוקף תפקידו או בגלל הסדרים שהיו בברית המועצות לא סיפר לאף אחד עד סוף חייו כלום על המשפחה, הקרובים, המוצא שלו. למרבה הצער, במקרים כאלה קשה לעבוד, כי קרובי משפחה הם המקור העיקרי למידע. לפעמים בחיפוש אחר האמת אנשים מוצאים קרובי משפחה רחוקים מאוד, שהמשפחות שלהם לא נפגשו עשרות שנים. המיוחד בעבודה עם צעירים מחבר העמים הוא שרבים מהם בכלל לא יודעים כלום על השושלות שלהם. אותנו, למשל, הרבה זמן נדרש לשכנע אחד מהמשתתפים שהוא צאצא של שושלת חסידית אוקראינית מפורסמת מאוד, אחד הצדיקים החסידיים המפורסמים ביותר. הוא עצמו היה בטוח שהוא בא ממשפחה פשוטה מאוד, שלא היה בה אף אחד חוץ מבעלי מלאכה.
בעקבות קהילות עתיקות
בספטמבר אנחנו יוצאים למשלחת למקומות של קהילות יהודיות עתיקות בגרמניה. נראה לא עיירות שבהן חיו אבות קדמונים ספציפיים של מישהו, אלא מקומות התיישבות ודרכי הגירה, היסטוריות של המשפחות שלהם לפני שהן הפכו לדוברות רוסית. ועוד נבקר בערים-שמות משפחה – לנדאו, אופנהיים ואחרות. בשבוע נכסה את התקופה מהמאה ה-5 עד המאה ה-18, כלומר 13 מאות של היסטוריה יהודית. אחת המטרות של הפרויקט שלנו – לחבר את המשתתפים לא רק ליהדות הרוסית, אלא לעולם היהודי הגלובלי. חשוב לראות במו עיניים את הנוף שבו התקיימו אבותינו לפני מאות שנים רבות, ולעורר בבני הדור הצעיר שלנו תחושת קשר למקום הזה, לעולם הזה, להיסטוריה היהודית.