לגלות בין הקדמונים שלכם רבנים גדולים? למצוא לקשרים ספרדיים ספרדיים אצל המשפחה שלכם? לעקוב אחר היוחסין שלכם עד למלך דוד עצמו? זה בהחלט ריאלי.
איך צריך לפעול אדם הנלהב מחקר ההיסטוריה המשפחתית שלו? זה, אם תרצו, ענף שלם של ידע. צריך לדעת מה, איך ואיפה לחפש. להבין איזה מקורות מידע קיימים. למעשה, כפי שטוענים המומחים, ניתן לאסוף כמות עצומה של מידע עוד לפני הפנייה לארכיונים.
איפה מלמדים את זה?
השנה החל לפעול בשטח חבר המדינות פרויקט ”"משפח ’ה’"”, המוקדש לשחזור ההיסטוריה המשפחתית. הפרויקט מבוצע על ידי המכון הישראלי ”"עם הזיכרון"” בתמיכת קרן ”"בראשית"” ובהשתתפות ארגון הנוער היהודי ”"הלל"”. 120 צעירים משש ערים בחבר המדינות, כולל פטרבורג, חוקרים את ההיסטוריה של המשפחה שלהם.
איך הפרויקט מאורגן?
שורשים יהודיים פרויקט לשחזור ההיסטוריה המשפחתית הפרויקט הוא המשך לסמינר ""דורות"", הנערך במסגרת תוכנית ""תגלית"" ומורכב משלושה שלבים. בשלב הראשון, ה ""מחקרי"", הבחורים מנסים לברר כמה שיותר פרטים על ההיסטוריה של המשפחה שלהם. אלה שיראו את התוצאה הגבוהה ביותר, יקבלו הזדמנות להשתתף במשלחת חינוכית למקומות שבהם החלה להתפתח היהדות האשכנזית – 25 המשתתפים הטובים ביותר נוסעים למשלחת בגרמניה ובצ'כיה מ־2 עד 8 בספטמבר 2015 וממש יעברו באותם מקומות שבהם חיו הקדמונים שלהם. ולבסוף, השלב השלישי – זה מימוש פרויקטים קהילתיים הקשורים לחקר ההיסטוריה של העם היהודי.
""להקשיב! לראות! לחשוב!""
לכך קורא המדריך שלפיו הבחורים עוסקים בפרויקט. מחברי המדריך מלמדים לעבוד נכון עם מקורות המידע הזמינים – הקרובה משפחה עצמם. סיפורים בעל פה של סבתות וסבים, היומנים שלהם, אלבומי התמונות המשפחתיים – זה אוצר יקר ערך של מידע. במבט ראשון נדמה שזמינה לנו ההיסטוריה של שלושת הדורות הקרובים ביותר, אבל למעשה המסורת המשפחתית, כלל, משתרעת עד לדור השישי.
אם כן, צריך להקשיב לקרובי המשפחה בקשב רב, לשאול שאלות מכוונות ו – לזרוק הצידה את הספקנות. כי מחברי החוברת משוכנעים: האגדה המשפחתית הבלתי יאמן ביותר מתגלה בבדיקה כמציאות: ""…יכולים להתגלות כאמת גמורה הסיפורים של הסבתא שלכם על כך שסבא רבא שלה היה רב מפורסם של פולין, כתב ספרים רבים ועלה לרגל לירושלים לפני 120 שנה"". כמו כן נותנים לבחורים עצה חשובה: נשים יודעות יותר סיפורים משפחתיים מגברים, לכן הסבתא יכולה להתגלות כמקור מידע משמעותי יותר מהסבא.
שורשים יהודיים פרויקט לשחזור ההיסטוריה המשפחתית. על בסיס סיפורי הקרובים המשתתפים עוברים לשלב הבא – הרכבת העץ המשפחתי, שצריך לבנות אותו ברוחב ובעומק.
עוד מקור אחד להיסטוריה המשפחתית – אלבום התמונות. צריך לראות אותו בקשב רב, תוך מענה על השאלות: מי בתמונה הזאת? מתי הצילומים נעשו? על מה מעידה הלבוש של אלה המצולמים? מקור מידע חשוב הן הכתובות בגב התמונות. ולבסוף, את הנתונים שהתקבלו יש לנתח (וזה מה שאומר ""לחשוב""!), תוך התייחסות לכל חוסר התאמה – שם בדיוק טמון המפתח להיסטוריה המשפחתית האמיתית!
מחקר טרום-ארכיוני
אבל הנה המידע הבסיסי על כמה דורות של המשפחה נאסף, העץ הורכב. מה עכשיו? ועכשיו מתחילה העבודה המעניינת ביותר של חיפוש מידע נוסף על המשפחה. וכאן מחברי המדריך מביאים מבחר מפורט של מקורות שבהם ניתן לחפש את המידע הזה.
כך, מידע על נציגי הדור של מלחמת העולם השנייה כדאי לחפש במאגר הנתונים של האנדרטה ""יד ושם"", המוזיאון הזיכרון השואה בוושינגטון (www.ushmm.org) וקברים שונים. נעים לציין שכאחד המקורות מצוין האתר של בית הקברות היהודי של פטרבורג www.jekl.ru.
שיטות טיסה גבוהה
למקצוענים בתחום שחזור ההיסטוריה המשפחתית היהודית יש מקורות ושיטות מתוחכמים עוד יותר.
מספרת החוקרת של המכון ""עם הזיכרון"" נחמה רוזנברג: – הכי קל לעבוד עם משפחות ספרדיות. במשפחות האלה שמרו בקפדנות רבה על המסורות של הורשת השמות. אם מצליחים לתפוס את חוט השמות – ניתן די מהר לשחזר את שורשי המשפחה עד לספרד עצמה .
שורשים יהודיים פרויקט לשחזור ההיסטוריה המשפחתית. אצל האשכנזים הכול מסובך יותר, אבל גם כאן ניתן למצוא הרבה מאוד. במחקרים שלנו אנחנו משתמשים במקורות רבניים, שבהם, לפי המסורת, מובאת ההיסטוריה של הזרע. הרב כותב חיבור הלכתי, אבל במקביל בהקדמה, באפילוג, בהוספות שונות מביא את ההיסטוריה של המשפחה שלו, מזכיר גם משפחות של רבנים אחרים. למרבה הצער, המדע החילוני לא מפנה תשומת לב למקורות האלה. ואילו החוקרים הדתיים לא פונים למקורות החילוניים – ארכיונים. אם משלבים את השיטות האלה, ניתן להגיע כמעט לגיבורי התנ"ך!
ניקח, למשל, את השם פלדמן (""איש השדה""). שם נפוץ, נושאים אותו רבים מאוד. אבל, הודות לספרים הרבניים, התחפרנו עד למשפחה הרבנית פלדמן שחיה בבלארוס. מהם יצאה המשפחה הרבנית הישראלית המפורסמת פורוש, הידועה מתחילת המאה ה־19. בין נציגיה היה רב חברון, ראשי הישיבות ""הליטאיות"" המפורסמות וכו'… כשחפרנו יותר, גילינו שהענף הבלארוסי-ליטאי של המשפחה עולה למהר"ל מפראג, ואילו השורשים שלו ידועים – הוא משתייך לצאצאי המלך דוד!
למצוא אצל עצמכם קדמון מפורסם
במהלך המחקרים משתתפים רבים בפרויקט גילו שהם צאצאים לשושלות רבניות מפורסמות: שפירו, גינצבורג, רבינוביץ', שניאורסון וברויד. כמו כן בין הקרובים המצטיינים של המשתתפים בפרויקט – ראש הממשלה השני של ישראל – משה שרת, נציגים מצטיינים של הסוחרות הרוסית והתעשיינים – משפחות צייטלין, שרשבסקי וקרול.
חוות דעת של משתתפים פטרבורגיים
איליה צבטקוב:
– כשהתקשרתי, ביקרתי את הקרובים שלי, אספתי גרגיר אחר גרגיר את המידע על הקדמונים שלי, וככל שלמדתי יותר, כך נעשה יותר מעניין. הרי מלבד שמות ושמות משפחה, לפעמים התבררו פרטים מעניינים ביותר. אחד מהם היה קשור לאבי של סבא רבא שלי – סבליה (זבליה) הלפרין ולקרובים שלו, שהיגרו לארצות הברית ב־1917, ואחר כך, כשהגיעו כבר לברית המועצות, לא הצליחו להיפגש איתו.
זה נהדר מאוד שיהודים בכל העולם ניהלו ומנהלים בקפדנות ארכיונים שבהם, עכשיו, ניתן לשאוב מידע על מה שהיה לפני מאות שנים. הודות לזה ניתן למצוא קרובי משפחה במקומות הכי יוצאי דופן של הכדור ולא רק למצוא, אלא גם ליצור איתם קשר! תודה לפרויקט ""משפחה"" על ההזדמנות שניתנה והתמיכה!
אנטונינה פיבובארובה:
– למשתתפים בפרויקט ""משפחה"" זכתה הזדמנות מדהימה להעמיק בהיסטוריה של המשפחה שלהם, לדעת מי היו הקדמונים שלהם, איפה הם חיו ובמה עסקו. מספרים לנו איך ואיפה ניתן למצוא איזה מידע, עוזרים להבין את החומרים שנמצאו, עורכים ויבינרים ועונים על הרבה מהשאלות שלנו. עוד בשלבים הראשונים ביותר הצלחתי לדעת שלסבתא רבא היו שלושה ילדים, ולא רק הסבא שלי. ידעתי על גורלן של שתי הילדות בשנות המלחמה, שסבא רבא שלי נלחם על הכפר פדיקובו, ואחר כך כבר נקבר מחדש במקום אחר, אף על פי שכל החיים חשבנו אחרת.
הודות לפרויקט ""משפחה"" אנשים לומדים את ההיסטוריה של הקרובים שלהם, מבינים מי היו הקדמונים שלהם, הפנים בתמונות הישנות מקבלים שמות וגורל משלהם, ולא נשארים דמויות נשכחות, אנשים מוצאים את הקרובים האבודים שלהם, משפחות שוב מתאחדות. וזה לא הדבר החשוב ביותר?! תודה על ההזדמנות הזאת לאנשים שיצרו ומנהלים את הפרויקט ""משפחה""!
לאלה המתעניינים בהיסטוריה משפחתית, אנו מציעים להכיר את ""תיאוריית המטא-קלנים"" שהעלו חוקרי המכון החקר ""עם הזיכרון"". בקצרה, עיקר התיאוריה הוא שחייו של כל זרע יהודי מלווים בחוקיות מדהימות: חברי אותו זרע, שלא חושדים בקיומם זה של זה, בוחרים באותם תחומי פעילות, הגורלות שלהם חוזרים על עצמם באופן פרדוקסלי וכו'.