מלכה חגואל על פרויקט ”רוד ’N’ יה” ועל איך חיפוש עצמאי אחר השורשים עוזר להרגיש קשר עם ”אנשים מוזרים עם פאות”
השנה הושק במדינות חבר העמים פרויקט נוער בינלאומי ”רוד ’N’ יה” (שפירושו ”שורש ואני”), המיושם על ידי מכון ”עם הזיכרון” הישראלי בתמיכת קרן ”גנסיס” ובשותפות עם ארגון הנוער היהודי ”הלל”. במהלך הפרויקט, 120 משתתפים משלוש מדינות (אוקראינה, בלארוס, רוסיה) ו-6 ערים (קייב, חרקוב, מינסק, מוסקבה, סנט פטרסבורג, יקטרינבורג) שקעו במשך שנה בלימוד ההיסטוריה של משפחותיהם. שוחחנו עם מלכה חגואל, מנהלת התוכניות של מכון ”עם הזיכרון”, על המאפיינים והחשיבות של הפרויקט, על הסיפורים המעניינים ביותר של משתתפיו ועל הקשר בין יהדות אוקראינה, בלארוס ורוסיה.
מה מיוחד בתוכנית?
הייחודיות של התוכנית שלנו נובעת מהאופי הספציפי של הארגון שלנו. לכן, אספר קודם כל מעט על מכון "עם הזיכרון". "עם הזיכרון" בתרגום לרוסית פירושו "עם הזיכרון". המכון עוסק בשחזור זיכרון של משפחות ושושלות יהודיות, מכניס את כל המידע הזה למאגר לאומי של היסטוריה משפחתית, מעבד ומנתח אותו. לאחר מכן, הוא משאיר את כל המידע בגישה פתוחה – כך שאלה שרוצים לדעת על משפחתם, על שושלתם ועל מקומם ההיסטורי במבנה הכללי של העם היהודי, יוכלו לעשות זאת. במה אנחנו עקרונית לא עוסקים – אנחנו לא מספקים שירותים. אי אפשר לפנות למכון שלנו ולומר: "אני ממשפחה כזו וכזו, מעיירה כזו וכזו, אני רוצה בבקשה גנאלוגיה ל-2 או 38 דורות". זה נקרא גנאלוגיה – או גנאלוגיה יהודית – ובזה אנחנו עוסקים במידה מינימלית. כיום קיימים בעולם ארגונים רבים שעובדים דווקא בתחום הזה. מה שאנחנו מדגישים הוא פעילות חינוכית והסברתית.
אנחנו שואפים, ראשית, להסביר לאנשים שמידע משפחתי שעבר מדור לדור והגיע סוף סוף אליהם, חייב להיות מתועד – הוא לא צריך להיאבד או להיעלם לנצח. אנחנו רוצים שאנשים יבינו: זה מאוד חשוב ומעניין ביותר – לדעת משהו על השורשים שלך. לפעמים זה יכול להיות מידע לגמרי בלתי צפוי, המשנה מן היסוד את המבט על המשפחה שלך.
שנית: אנחנו מזמינים את כל מי שרוצה לעסוק בזה ומתעניין בכך, להשתתף בתוכניות החינוכיות שלנו. במהלך השתתפות כזו, אנשים יכולים ללמוד בעצמם לתעד ולחקור את ההיסטוריה המשפחתית שלהם. ולאלה שמתלהבים מפעילות כזו באמת, אנחנו מספקים הזדמנות לעסוק ברצינות בחקר השורשים שלהם. הפרויקטים החינוכיים שלנו – עבודה עם קהילות דוברות רוסית בחבר העמים, עם תוכנית ”תגלית”. למעשה, הפעילות החינוכית שלנו התחילה עם ”תגלית” ב-2007. במסגרת התוכנית הזו אנחנו מקיימים סמינר ”דורות”. מהותו היא שבמהלך מצג אינטראקטיבי תיאטרלי, שאנחנו מקיימים במוזיאון התפוצות בתל אביב, המשתתפים לומדים על מקור שמות המשפחה היהודיים, ואז כל אחד מקבל תעודה אישית על מקור שם המשפחה שלו. השנה הצלחנו לצאת מגבולות הסמינר הישראלי, והתחלנו ביישום פרויקט ”רוד ’N’ יה” בשטחי חבר העמים.
למי מיועד הפרויקט?
”רוד ’N’ יה” – זה מודול חינוכי. הוא מיועד לצעירים שכבר ביקרו בישראל בתוכנית ”תגלית”, חזרו ובהשראת העובדה של הקשר עם העולם היהודי, רוצים להרחיב את הידע שלהם ולהבין איך חיו אבותיהם היהודים. סמינר ”דורות” ב ”תגלית” – זו התוכנית ההמונית ביותר שלנו כיום, במסגרתה הצעירים מקבלים את המידע הראשוני על השורשים היהודיים שלהם. בשש השנים האחרונות כמעט 20 אלף איש קיבלו את אילן היוחסין היהודי שלהם.
"רוד "N" יה" זה משחק מילים: "שורש ואני". כלומר "אני והשורש שאליו אני שייך". הפרויקט מיועד לכך שאנחנו יכולים ללמד כל "טירון", אדם שלא יודע ולא מבין כלום בגנאלוגיה או בהיסטוריה, איך לערוך מחקרים. החל מראיונות ממש עם קרובי משפחה – מה לשאול, למה לשים לב בתמונות, איך להסתכל על התמונות האלה – ועד לידע בסיסי כלשהו באונומסטיקה יהודית, גיאוגרפיה, מסורת, חקיקה יהודית, יסודות עבודה עם מסמכים.
האם נושא הגנאלוגיה מעורר עניין רב בקרב הצעירים? כרגע מתקיימת גרסה "ניסיונית" של הפרויקט. בפורמט "ניסיוני" כזה נבדקים רעיונות. והבדיקה הראתה שהפרויקט עורר עניין רב בקרב הקהל. נרשמו אלינו כ-600 איש מרוב המדינות בהן יש קהילה יהודית דוברת רוסית (נכון להיום הפרויקט מתקיים רק בשפה הרוסית). וזה למרות שהרישום למשתתפים לא פורסם בצורה נרחבת.
אגב, הגרסה הניסיונית של הפרויקט לא סתם מתקיימת בשפה הרוסית. קרן "גנסיס" תומכת בתוכניות רבות בשפה הרוסית, כי יהודים רוסים – זה בדיוק אותו קהל, שמצד אחד, בזכות הרוחניות שלהם והשאיפה לרוחניות, יבין את חשיבות הקשרים האלה; מצד שני, אלה האנשים שלצערנו, במשך כל המאה העשרים נשללה מהם האפשרות לדעת מאיפה הם באים. וכשאתה מבין שהאנשים המוזרים האלה, עם פאות מוזרות, עם אותו מבט מצומצם בתמונות ישנות, הם ללא ספק הדם שלך – אתה מתחיל להרגיש קשר עם העם הזה.
אם ה "פיילוט" עבר בהצלחה, האם אתם מתכננים לחזור עליו בשנה הבאה? כן, אנחנו מתכננים, הגיוס החדש יתחיל בחורף-אביב 2016. ניתן להירשם בדף הפרויקט כאן www.jewage.org/rodnya
ואיך בדיוק מתנהלת הלמידה?
הפרויקט הוא לא רק חינוכי, אלא גם קהילתי. הוא מתבצע בכמה שלבים. תחילה, יחד עם המשתתפים, אנו עובדים על שחזור ההיסטוריה של משפחותיהם וחיבור היסטוריה זו עם ההיסטוריה של השושלת ככזו. אנו מכירים להם את מושג השושלת היהודית, את המורשת שלה וסימניה – מהגירה ועד שמות חוזרים ועוד. בסיום שלב זה, הטובים והפעילים ביותר מבין המשתתפים נוסעים איתנו למסע במקומות בהם, למעשה, נוצרו השושלות שלהם – בגרמניה וצ'כיה. מסע זה, אגב, יתקיים כבר בתחילת ספטמבר. העניין הוא שאנחנו – היהדות דוברת הרוסית – ברובנו צאצאים של יהודים אשכנזים, שחיו מאז ומתמיד באזור הריין. המסע הזה הוא אישי מאוד – אנחנו ננסה לעקוב עם כל משתתף כיצד בדיוק הוא קשור למקום זה או אחר. שכן אנחנו לא פשוט ניסע למקומות הידועים של מקור היהדות האשכנזית. כל העניין הוא ש-25 המשתתפים במסע זה אכן קשורים למקומות הללו, ניתן לעקוב אחר שורשיהם עד לאותם זמנים בהם שגשגו שם קהילות יהודיות. משתתפי המסע ילכו באותם מקומות ורחובות בהם הלכו אבותיהם. הרעיון של המסע אינו ההיסטוריה היהודית כשלעצמה, לא היהדות האשכנזית המופשטת, אלא הסיפורים האישיים של המשתתפים הללו במקום זה או אחר. אנחנו מנסים לתת לאדם להרגיש קשר להיסטוריה היהודית, לעם היהודי דרך הסיפור הספציפי של משפחתו ושושלתו. הספציפיות הזו בדיוק יוצרת מצב שבו המבט האישי על ההיסטוריה או העם היהודי מתחיל להשתנות. דבר אחד זה העם היהודי המופשט והשושלות האשכנזיות בעיר שפייר, ודבר אחר לגמרי אם האב הקדמון שלי לפני תשעה-עשר דורות הלך בדיוק ברחובות האלה. התחושה היא שונה לחלוטין. לתחושה הזו בדיוק מוקדש הפרויקט שלנו.
מה יקרה אחרי המסע?
אנו מקווים שעם החזרה מהמסע, מלאי השראה מההיסטוריה של ישראל וההיסטוריה של משפחותיהם, החבר'ה יהיו מלאי השראה מכל דבר יהודי וירצו לחלוק זאת. וכבר תכננו איך בדיוק הם יעשו זאת. חלק מהמשתתפים הכינו פרויקטים קהילתיים מעניינים מאוד, במהלכם הם יעבדו על נושא ההיסטוריה המשפחתית עם קהלים בגילאים שונים: אנשים מבוגרים, צעירים, ילדים.
מהי ההיסטוריה של הקהילה היהודית באוקראינה?
כשמדברים על הקהילה האוקראינית, אין טעם לדבר רק על יהודי אוקראינה. לטעון שיש יהדות אוקראינית, יהדות רוסית ויהדות בלארוסית – זה לא ממש מדויק. יש לנו יתרון – אנחנו עובדים עם היסטוריה, מספרים לא מפחידים אותנו. אנחנו עובדים עם זיכרון העם שקיים 3500 שנה. היהדות הבלארוסית, הרוסית והאוקראינית של היום הייתה לפני 30 שנה יהדות סובייטית אחת, שסבלה מאותו סעיף חמישי. לפני 115 שנה הם היו אותה יהדות של האימפריה הרוסית, "זרים ובני דת אחרת" ואנשים אלה לא יכלו לצאת מהגטו הגדול ביותר בעולם שנקרא "תחום המושב". ולפני 300 שנה זו הייתה היהדות הפולנית, שהייתה אחת השכבות המועדפות ביותר באוכלוסייה של הנסיכות הפולנית-ליטאית והיו לה אותן זכויות יתר כמו לאצולה. ולפני 400 או 600 שנה זו הייתה היהדות הבוהמית, ולפני 800 שנה – הספרדית והאשכנזית. אז שוב, אין מושג כזה כמו יהדות אוקראינית, בלארוסית או רוסית. אלה אותם יהודים. במיוחד אם מדברים על שתי הקהילות היהודיות הגדולות ביותר ברוסיה – יהודי מוסקבה וסנקט פטרבורג – אז יהדות סנקט פטרבורג מקורה בעיקר בבלארוס, והמוסקבאית – מאוקראינה. אז לא סתם לקחנו את שלוש המדינות האלה לפרויקט שלנו.
אילו מקרים מעניינים היו במהלך הפרויקט?
במיוחד חשובה למשתתפים הייתה האפשרות לדבר בכנות עם קרובי משפחה או לחדש איתם קשרים. בחורה ממוסקבה נפגשה עם חלק גדול ממשפחתה, שהקשר איתה נפסק לפני יותר מ-30 שנה. משתתפת אחרת מחרקוב, למשל, חידשה קשרים עם קרובי משפחה מישראל, שלא דיברה איתם 23 שנים – הדוד הדתי שלה לא רצה בזה, כי אמה של אחייניתו אינה יהודייה על פי ההלכה. אבל בסופו של דבר התקיימה הפגישה והייתה איחוד משפחה מרגש מאוד.
גילויים גדולים היו ממצאים תיעודיים. במינסק, בסדנה על עבודה בארכיונים, ממש במהלך השיעור, בצירוף מקרים מוצלח, משתתף הצליח לקבל מהמרצה שלנו רשימה משפחתית משנת 1894, בה הופיעו אבותיו. כך הצעיר גילה את שמות סבו הגדול, סבו הגדול-גדול וכל המשפחה הגדולה [משפחה]. משתתפת מחרקוב גילתה במוזיאון לתולדות יהודי אודסה מכתבים של בן דודה של סבתה. משתתפת אחרת מצאה רישום של נישואי סבתה הגדולה-גדולה וסבה הגדול-גדול אחרי חיפושים ארוכים, ומשתתף אחר מצא שתי תעודות נישואין של סבתו הגדולה – וגילה שהיא הייתה נשואה פעמיים, דבר שמעולם לא דובר עליו במשפחה. ומישהו התחיל לקבל מכתבים בדואר אלקטרוני עם סמיילים מסבתו. בקיצור, המשתתפים גם למדו הרבה חדש, גם התקרבו לקרובי משפחה, וגם מצאו חדשים.
בנוסף, התגלו קרובי משפחה רבים מארצות הברית, ישראל וארגנטינה, המשתתפים יצרו עצי משפחה ענקיים – הקטן ביותר יצא עם 150 אנשים, והגדול ביותר עם 500.